סוד

 

 

אַבָּא, אתָה סוֹד –

אַסְתִיר אוֹתְךָ מְעינֵי הַהָּמוֹנִים

וְלא אצֵא מִן הַמָּיִם הגאוֹנִים לְהַכְאִיב

כִּי אֲנִי כָּמוךָ – אֵינֶנִי נִפְרֶדֶת

מִתְנוּעַת הצְלָלִים,

עַל שְפַת קֶבר כָּחוֹל, סוֹדְךָ נִפְרַד מִן הַחוֹל

מִתְפָּשֵט וְצַף כָּל מָה שְמִמנוֹ לא נוּכַל לַחמוֹק

הַמָּיִם מוּצָפִים בְּאִישוֹן אֵינְךָ העמוֹק

אַת כָּמוֹנִי, אמרת

 הֵיכַן אנִי?

הִסְתַכְּלִי עלַי, זוֹ אֵינךְ

כְּשנִיפגש אֵקְלָע שירָה בִּשְעָרֵךְ

וְאַבִיא אוֹתַךְ אֵלַי, לא תוּכְלִי לַחְמוֹק

יִשַטְפוּ גַּם עֵינַיִךְ בָּחוֹל הַעָמוֹק.

 

אבּא, תְּנוּעַת הצְלָלִים מְיָם קִבְרךָ הכָּחוֹל.

מָבָּטְךָ

   בְּאוֹר אָחָרוֹן

              מַנִיף אוֹתִי שָם. גָּבוֹה.

 

אַת כּמוֹנִי

הֵיכַן אַנִי?

הִסְתַכְּלִי עָלַי, זוֹ אֵינֵךְ

כְּשנִפָּגֵש אֵקְלָע שִירָה בִּשְעַרֵךְ

משִירךְ האפֵל אֵמְתַח הָבָרָה בְּהִירָה

וְאָבִיא אוֹתַךְ אֵלַי, לא תוּכְלִי לַחְמוֹק

יִשַטְפוּ גַּם עֵינַיִךְ בַּחוֹל העָמוֹק

 

 

ב

 

הָיִיתִי שִיר סְבִיב צוארְךָ

מַחְרוזָת חָיָה עִם חָרוּז מִשְתָנֶה תָּדִיר

וְלא הָיִיתַ קָרוֹב, אֲפִילוּ לא אֶל גּוּפְךָ

אוֹתוֹ אִיבָּדְתַ בְּלִי לְהַכִּיר

אֲבַל היָה לְךָ שִיר תָּלוּי על צוארְךָ

מַחְרוֹזֶת חַיָהּ עִם חָרוּז מִשְתָנֶה תָּדִיר

 

כְּשֶנִפָּגֶש אֵקְלָע שִירָה בִּשְעָרְךָ

כְּמוֹ בַּיָמִים הַאָדוּמִים

כְּשהנִיף אוֹתָנוּ הגַל

רַגְלֵינוּ עָלוּ לְמָעְלָה

 וְראשנוּ לְמטָה צָלַל

 

אַתְּ כָּמוֹנִי

הֵיכַן אֲנִי?

הִסְתַכְּלִי עלַי זוֹ אֵינֵךְ

כְּשנִפָּגֵש אֵקְלָע שִירָה בּשְעָרֵךְ

וְאַת תרוצִי אליי מְעַל שָטִיח העָנָנִים

שָם אֵשְכַּב חָצוּי על גבִּי בשמיִם כהים

רַגְלַי כְּבַר תְּלוּיוֹת מִלְפָנִים וּבִּטְנִי מאִירָה

השֶמש נוֹגהת בְּבִטְנִי הכְּרוּתָה

מִתוֹךְ אַבְחָנְה דָּקָה בְּקוֹצר הזְמָן

המוּקְצַב לְאַהֳבָתָה

 

הייתי שִיר סְבִיב צַוַּארְךָ

עַד יָם קברךָ הכָּחול

הבאת אותי אלֵיךָ, לא הצלחתי לַחְמוֹק

נִשְטֶפוּ גם עֵינַי בּחוֹל העמוֹק.