אוקיינוס הקברניט
דוב לבן
"האנושות אכזרית", אמר לי רופא השיניים, "בעוד עשרים מליון שנה בטוח יהיה פה קר מאוד. אני אופטימי". הוא צחק ואני יצאתי לרחוב וחשבתי רק על בעלי המכוניות הגדולות שצורכות הרבה דלק. הלכתי ברחוב וריחמתי על השמים.
ידעתי שמעצם היותי יהודיה יש אלוהים, אחרת אין זהותי היהודית שלמה, ידעתי שאלוהים קיים, שיש אלוהים מפני שיש אמונה, אחרת אביו של סבי לא היה בורח לסיביר במלחמת העולם השנייה.
הוא חש באסון מתקרב וארגן את כל משפחתו לבריחה, בעיקר בזכות חוש שישי רגיש המכונה גם השגחה. הוא ברח מעיירתו חרוביישוב ועלה לרכבת שתשא את משפחתו לרוסיה. בדרך נתקף בהלה ומיהר לבקש לשוב אל פולין. הוא פנה לחייל רוסי ואמר לו שהוא מבקש לשוב לעיירה.
החייל הרוסי תפס את בקשתו כבגידה והגלה את כל המשפחה לסיביר. העונש הזה הציל אותם.
הוא אומנם איבד את חייו בקזחסטן בדרכו לערבות המקפיאות אך כל משפחתו ניצלה. אולי הוא חשב שזו טעות שפנה כך אל החייל, אולי כעס על עצמו שדיבר ורצה לנשוך את לשונו. ואולי לעולם לא ידע שזו הייתה השגחה.
קראו לו דוב שטרן. שם שהוא שילוב של שמים ואדמה. שיש בו יצר חיים עצום וכוכב בשמים המכה בו ואומר לו : ברח!!! חיית הכוח שלי היא דוב לבן. דוב ההולך ונכחד בערבות הצפוניות.
הולך ונכחד מפני השמש החודרת מבעד לשכבות ההגנה הנחרבות בארובות הפיח העצומות.
בלידת בתי סיממו אותי הרופאים ונשלחתי אל מסע פסיכדלי ברחובות אדומים אשר בסופם מצאתי עצמי סועדת ארוחת צהריים בחברת אותו דוב לבן. זה היה ברחוב אדום והדוב הלבן ישב מאחורי שולחן אוכל צהוב מעץ בהיר. שוחחנו ארוכות והדם קלח מגופי אך גופי שבחלום היה מוגן ובטוח.
חגית זה שווה שווה, מטריף, מטריפ לטריפ , לאיזה מסע הוציא אותך רופא השיניים הזה מקווה שזה לא הסוג ההוא אצלי שם http://cafe.themarker.com/view.php?t=1530002
שעושה סתימות בשן תותבת , נו טוב אולי הוא רואה רחוק בלי לשתות וויסקי עם מיץ גזר מה שבטוח גם חיית הכוח שלך ( מזכירה לי אינדיאנית שאמרה לי איזה חיה אני ) תשרוד,
דוב הכוכבים הזה הוא דוב הקוטב
ומתאים לו האדום צהוב מסביב ויפה שהחלומות שלך שומרים על גופך, כי אצלי זה לרוב להפך . אביב מגניב ואל תוציאי את הדב הלבן יותר מדי לשמש בתל אביב אביב מגניב
http://en.wikipedia.org/wiki/Polar_bear
חגית זהו טריפ מעולה (רק תקני חייב לחייו), הזהרי מיונה וולך.
אני נמנעת מלכתוב ולהגיב אך זהו פוסט מרגש כל כך שלא עמדתי הפיתוי.
פוסט אמוני שכתוב מדהים.
מצמרר.
אף אני מאמינה בהשגחה.
אכתוב יותר בפרוש החג, ואולי אעלה פוסט תגובה מחחי סבתא רבה וסבי ז"ל.
איזה יופי.
מרגש להיכנס לחלום של מישהו אחר,
שלך במקרה זה, ולהתחבר למטעני האסוציאציות, הנושאות על כנפיהן היסטוריה של אנשים והיסטוריה של הנפש.
תודה שאת משתפת בכל אלה!
זהות יהודית, השגחה
אלוהים…לא סגורה על אף אחד מהם. אבל חלומות, הזיות, זיכרונות הם דבר ממשי.
תמונה מאלפת מצטיירת בפסקה האחרונה.
חלום יפה, אבל לא תצליחי לשכנע אותי להאמין בהשגחה כלשהי, כתבי לנו עוד כאלה.
חגית, חפשי בגוגל:
פרא אדם חושב – כלים שבורים
אהבתי מאוד. הרגשתי זוועה שנסגרת דווקא בתוך איזשהו מעגל של טוב. הרי בעוד עשרים מיליון שנה יוכל הדוב הלבן לחיות.
יעל תודה, אך קשה לי להבין את הרעיון של מעגל הטוב. אשמח אם תרחיבי. שבת שלום
חגית,
מרגש ומקסיםץ
מדהים לאן לקוחות אותנו מילים,הערה,לאן הפלגת עם זה ומה יצרת,בעקבותן.
שבת נפלאה,אאחל לך.
הרי אחרי שהעולם יגמר על כל זוועותיו ואנשיו, יהיה לבסוף מקום לאותו דוב לבן לחיות- יהיה פה קר מאוד. וכאשר רק הדוב יחיה הרי העולם יהיה מקום נקי וטוב יותר. ככה לפחות אני תפסתי את זה. זה השאיר לי תחושה של איזשהו מעגל נקי שמחזיק בפנים את מה שנמצא כאן עכשיו.