שיר לעורך מוסף ספרים

לשגיא גרין

בְּדִיּוּק תִּרְגַּלְתִּי יוגה

לְאַחַר תְּקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁל קֹצֶר נְשִׁימָה

וְאָז מִתְקַשֵּׁר אליי עוֹרֵךְ מוּסָף סְפָרִים

וַאֲנִי עַל גַּבִּי הָיִיתִי צְרִיכָה לְהִשָּׁאֵר

לִנְשֹׁם נְשִׁימוֹת עֲמֻקּוֹת

וְלֹא נִשְׁאַרְתִּי עַל גַּבִּי

אֶלָּא קַמְתִּי לְשַׂחֵק עִם כַּדּוּר גּוּמִי וָרֹד

וְהִקְפַּצְתִּי אוֹתוֹ עַל הָרִצְפָּה

רגליי מפוסקות אֲנִי יַלְדָּה קְטַנָּה

יוֹשֶׁבֶת בִּקְצֶה מִזְרָן היוגה

וּמַקְפִּיצָה כַּדּוּר וָרֹד

וְכֹל עֲתִידִי נִדְמֶה תָּלוּי

בְּשִׂיחַת הַטֶּלֶפוֹן הַזֹּאת

וּבָחוּץ עֲנָנִים כְּבֵדִים

וְאֵין לִי כֶּסֶף בַּכִּיס

וַאֲנִי מְבַשֶּׂרֶת אֶת כֹּל הבשורות

וּמְגַלָּה אֶת כֹּל הַסּוֹדוֹת

תְּמִימָה כְּמוֹ יַלְדָּה

מנותקת מִן הָעוֹלָם.

אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁהוּא יָכוֹל לָקַחַת אוֹתִי

שֶׁאֲנִי שֶׁלּוֹ וְאִם יִרְצֶה לֹא יִהְיֶה לִי עוֹרֵךְ אַחֵר

הִתְמַסַּרְתִּי מַהֵר מִדַּי

הוּא לֹא הִצְלִיחַ לִתְפֹּס אוֹתִי

וּכְבָר מָסַר אוֹתִי בְּחֲזָרָה אֶל עַצְמִי.