מבעד למסךְ

בּלַיְלָה רָאִיתִי אוֹתְךָ מִבַּעָד לְמַסָךְ חשֶׁכָה

וְחלַמְתִי שׁיֵשׁ לִי חִיוּךְ. רֶגֶשׁ חַם חָלף בְּגוּפִי

וְאהבַתְךָ אֵינָה נִרְגָעָת

רַק עֵינֵיךָ, כְּכַפְתוֹרֵי מָעָלִית שֶׁנִתְלֶשָׁה מִכְבָלֵיהַ, כָּבוּ.

מְעַל גּג בֵּיתִי יָנוּע קוֹלְךָ

וְאֵמָשׁךְ כּצֵל סְבִיב אהבָה

כְּמוֹ אז, בִּלְחָשִׁים

ילֶד מְשׁוּגָע מְכָבֶּה אֶת הכּוֹכָבִים.

אךְ אִם תָשׁוּב לַחְרוֹף בְּגוּפִי

אֵמְחֶה אֶת פניךָ כְּרוּח שוְא

וְלא אֵחְזֶה עוד בָּכּוֹכָבִים אַחַר מִיקוּמְךָ

כּי מַט לִבִּי בְּמוֹתְךָ

לְאחר שׁהרוּח, קַרָה הרוּח,

פַּרְצָה אֶת השָׁעָר בְּהֶדֶף

וְשָׁמָעתִי שְׁתֵי נְקִישׁוֹת וְנִכְנַסְתָ לָשֶׁבֶת

בְּהִשְׁתוֹקְקוּת לִשְׁטוֹף אֶת שְׁתִיקַתְךָ.

וְהיִיתִי בִּשְׁעַת וִיתוּר, אחֶרֶת הַיְתָה מַחְשָׁבָה,

אֲחֶרֶת הָיָה חָשׁשׁ, "אשָׁם" זעקְתִי "אשָׁם"

ולחשְׁת: "בּוֹאִי אֵלַי בְּבָקָשָׁה"

ולא שָׁכָב לִבִּי, רַק ראשִׁי מֻנַח עַל הַכּר

"הִשָׁאָרִי עוד קצת" בִּקַשְׁתָ " אוּלַי הלַיְלָה

עוד יִקְרֶה משֶׁהוּ טוֹב. עַד הַבּוֹקֶר נִבְרָא בִּצְעָקָה

גּוּף." אַךְ קַמְתִי וְרַצְתִי מִצִלְךָ וְהִינוּמָה לְבָנָה

מְעַל רֹאשִׁי דוֹלֶקֶת, כְּרוּחַ רְפָאִים המַבְדִילָה אוֹתִי

מִן השַׁמַיִם הקוֹדְרִים, שֶׁלְרֶגָע קָצָר, הִתְבָּהרוּ.