בננות - בלוגים / / מירי בן שמחון
אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

מירי בן שמחון

 

 

 

 

צריך לאסֹף את האפשרֻיות
שתַּתְאֵמְנָה לנפש המִתאוָה, מִתאוָּה, מִתְאוָּה
לִמְצא את המוזיקה הנכונה
להשיל את הכאב אל תוך מכונה ישנה שזה יעודָהּ
מזג האויר בחוץ
אפשר לצאת בלְבוּש חוָּה,
למשוך כנפי מעילו, לגלות את הערְוָה,
לִפול בְּאהבה
רק מזג הנפש אחוז בכבליו
צריכים אנו לְדָוִד שינגן בִּנְבַלַיו,
להסיר את הרוח הרעה
להרגיע מן הבעתה.
החֵרות אינה חֵרות לאמִתה
צריך להשתיק את הקולות
להגיף את הנשמה
למנוע קטטה
עם מסורת, עם שִׁגְרָה, בְּלִי מַשְׂכּורֶת, בְּלי אַהֲבָה
הקוסמוס כולו מערה אפלה.

(את השיר הזה מצאתי היום לגמרי במקרה, בשולי מאמר מאת עמליה כהנא כרמון הנקרא: "איך לא לכתוב מאמר", בכתב העת מאזניים.) 

מירי בן שמחון בויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9F-%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%9F

 

 

16 תגובות

  1. לא מכירה את המשוררת הזאת, אהבתי את השיר, שזור בו הומור דק ואמת מרה, אך הקצב נותן לו מן אופטימיות חכמה

    • "צריך להשתיק את הקולות להגיף את הנשמה למנוע קטטה ,בלי אהבה הקוסמוס כולו מערה אפלה" שורות יפות ורגישות

  2. היי חגית
    יש משהו בגיבורה שלה שמזכיר את הטוטאליות של הגיבורות שלך.
    להתראות טובה

  3. שיר מקסים שלה.
    למי ששאל, מירי הייתה משוררת ירושלמית שנפטרה בדמי ימיה. מרדה בכל, וגם לא…

    • מוטי גלדמן

      וואו וויי. כמה צר לשמוע אמיר, שכבר אינה בין החיים. אני זוכר אותה לטובה בגלל שילוב של רעננות בוטה ותהומיות הנובעת מכל הנמנע. חבל על דאבדין.

  4. "החרות אינה חרות לאמיתה"
    שיר מאוד יפה

    הנפש המתאוה למצוא את המוזיקה הנכונה שלחה אותי לגריגור סמסא
    ולרגע של גילויה ואובדנו הקרוב.

  5. קראתי בהתפעמות. שיר יפה ומהפנט.

    תודה על ההֵכרות עם השיר הזה ועם המשוררת.

  6. חגית
    תודה שהבאת את השיר היפה והנוגע

  7. היי חגית,
    כל כך שמחה שפירסמת את זה. הסרט הדוקומנטרי הראשון שעשיתי בחיי היה על מירי, זה היה כשנה אחרי מותה ואני נבלעתי לחלוטין בתוך שירתה וסיפור חייה. מאז עבר זמן ולצערי, שירתה הייחודית מבליחה לעיתים רחוקות מידיי ובהבזקים קצרים מידיי. תודה.

  8. שמעון שלוש

    עוד שיר של מירי בן שמחון שאולי תאהבי. מתוך מעוניינת לא מעוניינת, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשמ"ג:

    צריך להסיר את השומרים
    ———————

    צריך להסיר את השומרים
    הם לא נותנים מנוח
    רובים של מים מכוונים כל הזמן אל איברייך/
    צריך להסיר את הבגדים
    הבית לא מוגן
    "סגרת את הדלת?" – חרדותיה של אמא
    "את שוב הולכת עירומה"
    צריך להסיר את השופטים.
    אני מלאה הרהורים
    מיכאל שואל בטלפון "את נשמעת לבדך"
    הוא רוצה בך רק כשאחר רוצה בך
    ומאתר לכן – על-פי הפנייה אליו עצמה – שאת לבד/
    וגם הולך לתבוע את עלבונו…
    הו צריך להסיר את הספיחים
    בינתיים אני מרגיעה את הציפייה
    בנוזל אלכוהולי רך
    בפיכחות
    למדתי לשתות
    גם לעשן.
    הזמן באטמוספירה השפעתו אינה ניכרת
    צריך רק להסיר את העננים.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן