אוקיינוס הקברניט
לואן גוךְ מאת דויד מור
היה צריךְ שמישהי תקח אותי
לחזות בְּגוּפךָ
שעדיין מסרב לְוַתֵּר על חיוּתוֹ
בְּתוךְ טיט הגוּף המְפֻסל
כְּדי לְהבין את שׁרְשֵׁי הטרוּף
אשׁר הציתה בְּךָ השמש
אפילו עכְשיו גופךָ מסרב לְהעלם
וּלהצטמצם לְנוֹכח רצף הפְּסלים
החדְשניים בּאטַלְיֶה מוצנע זה
של צדקין
האור שכה חמדת את גַּחְליליוּתוֹ
בהליכתךָ אל השדות לִדְלוֹת מהם
את מִרְקמוֹ העדין של הערב
עכשיו האור הזה נח וּמִתְאכסן
בבטחה
בּתוֹךְ קְרוּם גופהּ של האבן
מוזיאון צדקין, פריז
השיר יפה. עוצר לרגע במחשבה על מי הוא…
כן, השיר יפה.
שיר יפה ותרגום יופי, תודה!
יעל, באיזה תרגום מדובר?