בננות - בלוגים / / גבריאל
אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

גבריאל

 

 

הטרוף שוכן בצל, לאור יום, מתחת לסככה.

הטרוף זקוק למסכה. אינני מקשיבה לאחר

יש לי משלי אין סוף כוח

מתפזר

בעת נשימה, צל זקוקה להוכחה על קיומה

לפנות בוקר תתקשר אל המלאך גבריאל

תבקש לשמוע קול עצמה

מהדהד ובוער באור מיוגע.

מעבר לקו אין לגבריאל מציאות של ממש

אלא לגופו. צל יודעת את גבריאל

ונותנת לו שיר ממשי כאבן שלא ניתן להרימה,

עד גבריאל אינו עומד עוד מבחוץ, אלא

נכנס ונבלע. תפקיד השיר להשמיע לצל

נוסח טפסי חנינה.

 

 

 

24.7.2006

 

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן