על סרי אירבנדו מאת המשורר יחזקאל נפשי

בהבל החום הכבד, באוגוסט 1872, בכלכתה, בירת המדינה המערבית בנגל שבהודו, נולד תינוק קטן, שחור עור וכהה עיניים. הלה היה הפילוסוף, הוגה הדעות, הגורו, הסופר והמשורר – סרי אוריבינדו, אחד מן המאורות הגדולים ביותר בשמי הספרות ההודית, והעולמית בכלל.

על דמותו הצבעונית, התנכית כמעט, של אורבינדו, ניתן לכתוב לא מעט, ומן הראוי גם, שכך יעשה בעתיד לבוא. ואולם בישראל, לדאבוני, אני חושש שמעטים התוודעו לכתביו.

אל שירתו התוודעתי אני לראשונה, בשלהי שנת 2000, כשאני ספון עמוק בחדרון פח זעיר, כשלעומתי, מן האשנב המסורג, יכול הייתי לראות את רצועת החוף המשרעת של האוקיינוס ההודי. הייתה זו עת לא קלה בעבורי מאחר וכסף רב לא היה בידי אז. לא ידעתי אנה מועדת פני. את אותו הלקט, ספר שיריו של אורבינדו, בן ה-631 ע"מ, העביר לידיי במקריות ( עד כמה שמקריות במקרה הנ"ל אפשרית ) תייר צעיר בשם תומאס, ממנצ"סטר אנגליה, שהיה אז שכני לתא. כעת, לאחר שחלפו שנים אחדות מאז אותה ההתרחשות, אני רוצה להאמין, אני מבקש להאמין, שדרך שיריו, מצאתי אני איזו דרך להיתנהלותי ביבשת הכבירה ההיא. שירתו של אורבינדו היא שירת האני הקולקטיבי. היא פורסת שביל רחב לעבר נבכי התודעה, ובה רגישות גדולה, כמעט תמה כשל ילד, מקסימה, הנוהרת ישירות אל הלב ומקיפה אותו באיזה חום מתקתק. בשירתו עצמה, פנים תיאולוגים עמוקים, מיסטיקה והאדרת נופיה האפיים של הודו. התייחסות דתית לטבע, והתבוננות על מעמדו של אלוה. "זה אשר נטע בנו היושבים מטה, את מטע השפתיים… משרת האהבה… אנו מכירים בצנעה, כי אתה הוא האלוהים…", הוא כותב בשירו "god”.

פה ושם, לי אינה המקרה לתרגם מעט מן השירה ההודית לעברית. תרגמתי משוררים נידחים, שדווקא בשל אלמוניותם ואופי חייהם המתבדל, היו הם קרובים יותר לליבי. אלא שכעת, לאחר שאני מעיין בשירתו של אורבינדו, אני סבור שאין זה מן הנמנע לתרגמם לעברית. מי יודע, אולי אעשה זאת בעצמי ביום מן הימים.

Collected Poems by Sri Aurobindo

Lotus press publisher – 1972