יש, אני חושבת, משהו מצער בגורלה של אומה שמנהיגיה – נשיאה וראש ממשלתה – נזקקים להתערבות כירורגית כדי להרים את העפעפיים של עצמם.   קצת כמו שמשוררנו הסתווי המנוח טבע (אמתכם בוררת גם היום את מילותיה בקפידה, ועם זה – pun not intended ): אם לא ייעורו כל מלחיהַ, איך (לעזאזל, יוסיפו המהדרין שוחרי הטוב) תגיע הדוגית ...

      הו, שלום שלום (הלוואי שמישהו יקרא אותי וישמח)!   סליחה על הנימה האישית מדי אולי, אבל גם היום אין לי מי יודע מה הרבה זמן לכלום. בטח שלא למה שחשוב. אשר על כן אפתח את סדרת הרשימות שלי כאן באמצעות טייס אוטומטי – ורק אסביר אותו בקצרה ואלך. ואקווה לטוב.     במקום הפוסט החגיגי הראשון אני ...