פרויקט כרית ולי לא הותיר כרית להניח עליה ראשי כי חרץ בה מאכלת ונוצותיה פיזר. כריתי לי קבר מכאבי אהבתי. לא חדלתי לבקש את היד האוחזת 2008-01-23 לאה ברץ
לאה ברץ מרצה לספרות
אכן מרגישים היטב את ייסורי האהבה.
כריתי לי קבר – את השורה הזו הייתי משנה, זה קצת ביטוי שחוק, השאר נוגע וחד.
תודה על התגובה
אחשוב על משהו אחר.
זה יצר הומונים, אבל תודה אקח זאת לתשומת לבי.
היי לאה
מבינה לליבך, השיר משאיר את הריק, והצער, מקווה שארי שאת קראת את זה ראית עוד דברים.
להתראות טובה
תודה לך על המילים החמות, אני מבקשת בעקביות לראות רק את הטוב!