לַחֻלְדָּה אֶקְרָא דַּפְנָה
אֶקְרָא לָהּ גַּם אַלּוֹן
אֶקְרָא לַחֻלְדָּה גַּם דַּפְנָה וְגַם אַלּוֹן
לָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ
שֶׁהֻפְרַד מִן הַגּוּף בְּאַכְזָרִיּוּת בִּידֵי לוֹכֵד מַזִּיקִים
אֶקְרָא אַלּוֹן
לַגּוּף הַמְפַרְפֵּר
שֶׁנּוֹתַר עַל הַקַּרְקַע נְטוּל כִּוּוּן
אֶקְרָא דַּפְנָה
לַסֵּבֶל הַטָּהוֹר הַנָּקִי אֵין אַגַּב שֵׁם
אֲבָל אֶת אוֹתוֹ בֹּקֶר שֶׁבּוֹ גִּלִּיתִי אֶת הַחֻלְדָּה
אֲכַנֶּה קָתַרְזִיס
וּלְכָל קוֹרְאַי שֶׁהַמִּלִּים הַלָּלוּ סְתוּמוֹת בַּעֲבוּרָם
אֶקְרָא קָהָל עִוֵּר
חֵרֵשׁ לְסִבְלוֹתַי
דָּמוּם לִכְאֵבַי
וּלְךָ
אִם אַתָּה בְּמִקְרֶה קוֹרֵא עַכְשָׁו אֶת הַשִּׁיר
מְגַלֶּה בּוֹ הָמוּם אֶת שִׁמְךָ
בְּאוֹתִיּוֹת קִדּוּשׁ לְבָנָה
אֶקְרָא בּוֹגֵד
שיר חזק.טוב.
תודה יאיר
למרות שאני חלק מהקהל העיוור – אני קולט את העוצמה האדירה שבשיר!
דפנה שאלה לי אליך שמתי לב שמוטיב החולדה מלווה שירים שלך לפחות אלה שהכרתי ובשיר זה את כדוברת בוחרת בחולדה כדימוי עצמי למה? מענין למה חולדה שהקונוטציות שלה די דוחות בלשון המעטה ,השיר אמנם חזק נוקב ועושה חשבון עם קהל הקוראים הנמען הגבר וכו.. אבל ענין החולדה כדימוי חוזר תמוה בעיני, אשמח לקרוא תגובתך אני יודעת שמשורר לא אמור לנתח את שיריו, אבל יש כאלה שעושים זאת היטב לקהל העיוור שלהם ,ואגב עוורון זה ענין יחסי תלוי מי המתבונן
חנה
סדרת שירי החולדה נכתבה מתוך השראה מוחלטת. השירים הוליכו אותי ולא אני קראתי להם
כך שאני יכולה לנסות ולנתח למה, אבל רק באופן ההגיוני כמו: החולדה עם כל כיעורה כמה משונה דומה מאד לנו, לבני האדם. חולדה בתנך היתה נביאה,
החיה הזו היא התחתית שבתחתית-מכוערת, מלוכלכת וכו". כשיחסים נגמרים לעיתים בכאב ישנה הפלצות הזו שיכולה להיתרגם לחיה איומה כמו חולדה(ויסלחו לי כל מגדלי חולדות המחמד).חולדה זה משהו כשאתה נתקל בו אתה בעיקר צועק-אז זו גם צעקה והאמת היא שלא ממש משנה מזה כי זו המנגינה והגוף שמתחת למילה. קשה להסביר את זה אבל את ודאי מבינה
תודה , דפנה יקרה, הארת את עיני, לא שלא הבנתי ,רק נדהמתי מהנועזות והישירות האמיצה, שלא פוחדת לגעת זוהי חתרנות פואטית תחת המיינסטרים ,ועל כך יישר כוח!
תודה חנה
אם כך לא עיוור
חזק מאוד. אם הבנתי נכון, על פרידה קורעת, שמשאיר את הגוף מפרפר.מזל שהייתה חולדה בדרך להוות קתרזיס.
דפנה החולדה שלך התרוממה מחדש, נראה שעכשיו היא בחלק האחורי של הכאב, היא כבר בנקמה ואחריה פקיחת עינים, תבוא למשהו חדש. אני אוהבת את שירי החולדה שלך.
למה בחצר האחורית אולי כי היא לבושה עכשיו-זאת אומרת מופיעה שנית מנוקדת בכל הסימנים שמקשטים אותה
כבר הספיקה להתלבש ולצאת ? אולי כי היא בקרוב מופיעה בספר-ועל הכריכה
שיהיה במזל טוב לחולדה.
כל דבר מכוער ודוחה יכול להתקשר עם פרידה ומביא הקלה כמו חולדה עכבר זבוב עוד מיני מכוערים ודוחים.
הבנת נכון
תודה לוסי על הקריאה
לוסי הבנת נכון ותודה על הקריאה
דפנה, חובט בך חבטה הגונה. אני מקווה שתסלחי לי, אבל בסוף, יחד עם החבטה גם צחקתי. אולי זה היה צחוק של התפעלות על האומץ והתעוזה. על הבוטות. על היושר והישירות.
ואיזה מזל שאני לא אלון. וגם שהמלים לא סתומות עבורי.
אני כל כך שמחה שצחקת כי יש בזה גם הומור מעבר לדרמה..כמו בכל דבר בחיינו
וואו.
כמה כאב.
ואיזו סערה.
את באמת דומה לחולדה.
סערת חורף..
למרות שבמקרא יש נביאה ששמה חולדה
ברור שההקשר כאן הוא שלילי (לוכד מזיקים).
כמו בשיר הקודם העוסק באותו מכרסם אלון, יש כעס עליו אבל כעס גם על דפנה ששיתפה פעולה. לכן יש תעוב עצמי בכינוי חולדה למערכת היחסים החולנית.
הפרדה הורגת כמו עריפת ראש ,אך יחד עמה באה ההכרה בטיבה של אותה מערכת יחסים.
מכאן יכולה להגיע צמיחה.
גיורא
גיורא
איזה יופי של תגובה-המכרסם אלון!!!צחקתי
אבל האמת היא שממש ממש ירדת לנבכי השיר-לתעלות האפלות של הנפש ששם התרוצצה תקופה חולדת היחסים שהיו יפים מאד אבל גם חולניים
דפנה
כתוב אמנם בדם הלב אבל את משכללת את הנושא וההתייחסות אליו וכבר לא מדובר בדפנה ואלון מדובר בכל מכלול הקשרים שהיו עקומים והניתוק שהיה מכאיב לא פחות וקהל קוראים שאיננו מקבל כראוי . במיקרה של הקהל אני מייעצת מנסיוני המצומצם בתחומי לחפש רק את האוהדים . האחרים יכולים לחלוף לידך כתגובות ריקות. אשר ליחסים. נדמה לי שרק מי שחווה מערכת יחסים אחרת טובה יותר יכול לכתוב כך ללא חשש. כל טוב יקירה
מירי
מירי יקירתי שאת רחוקה מקהלים עיוורים
ולעצם העניין:מתסכל לעמוד מול קהל עיוור
והיחסים? מה שנראה בתחילה כציפור נדירה יכול להיתחוור לבסוף כחולדה
ככה זה!
מאחלת לך אהבה ראוייה כמו שמגיע לך!
דפנה, אמיץ!!!!!
ובנוסף כתוב מצויין, כמו תמיד, חריפה שכמותך
חזק, אכזרי וכואב סילוק החשבונות הזה.
איש לא יוצא ממנו בשלום, דפנה, אפילו לא את…
וודאי שלא אני. קודם כל לא אני, אני ולא אחר
עוד שיר נפלא ונורא של דפנה. האמת, בין השורות הקשות נראה שמסתתר שיר רגש, שיר אהבה. כל כך יפה הצד הארס פואטי שבא במקום ומשלב את הקורא בסיטואציה הלא פשוטה שבין דפנה ואלון שהם חולדה אחת מתפרקת. יופי של שיר, ומי שמכיר את העולם הפואטי של המשוררת יודע שהוא בעצם מצטרף לתמות, גם למצבים, חוזרים בשירתה מן השנים האחרונות. רני.
תודה רני, וכמה אתה צודק שמתחת למעטה הכיעור והכעס שסביב החולדה מסתתרת לה אהבה ואפילו יופי-צריך רק את פנס -ההבנה כדי למצוא אותה, ואתה מצוייד בפנס הזה-הנה מצאת
השיר חזק מאוד!! נוגע {כשילדי היו קטנים באמת היתה להם עכברה לבנה בשם דפנה, כי בעיניהם זה השם היפה ביותר}
גם בעיני
דפנה
שיר חזק וקשה וישיר, מעין סיכום עד כה? ככה הרגשתי.
חזק מאוד!