לאמא באהבה
היא פתאום חושבת על משפחתה
ומקנאת בשכנה ממול שעומדת על הדשא הירוק עם אחותה
אחותה בובה זקנה שבאה מקנדה בטיסה ישירה
והן חברות טובות זקנות תינוקות בנות שבעים תאומות
הן יצאו מן הרחם בדיוק באותה דקה
מהרהרת
מתחת לעץ צוחקת
צחוק לבן אביבי ומלא תקווה
היא מדברת ואני
חושבת על אהבה
חושבת
לעזוב הכול ולנסוע
אני קופה
לא שזופה ולא יפה
אחות השכנה האלמנה שבאה מקנדה בטיסה ישירה
ויש לה בנים מוצלחים בדרום אפריקה עומדת עם הנכדה
ופתאום אמא שלי בוכה
נזכרת בנעוריה כשעבדה יום שלם אחד בקיפול מצנחים
נוגנה שם מוסיקה
שהיא לא תשכח לעולם
אני רואה שהיא בוכה צחוק אביבי
בכי שמחה
המחשבות שלי מרחפות מעל לערסל ולעצים
מתוך: חשבתי לגרוב גרבי לילך/הוצאת עכשיו / 2003
דפנה, כמה יפה. גם הציור, גם האירוניה…
זכרונות מתוקים מאמא . שיר מאוד מאוד יפה. צוחק בוכה
יפיפה דפנה. טוב שחזרת אלינו
עם אמא ותאומות ושיר
יפה, ממש אידיליה!
דפנה יקרה, זמן עבר וזמן הווה וזמן נסתר מתערבבים אצלך בשיר כמו בציור , כמו מחזה שעשוי מתפאורה בלבד ובכל זאת מדבר שכבות שכבות.
יפה השיר, דפנה, איך ארוגים בו מחשבותייך ומחשבות אמך לנוכח תמונת המראה של השכנות :התינוקות התאומות ,וכמה אהבה לאם יש בו. תמונה באנלית יום יומית צ"כובית(כמו במחזותיו) אבל מלאה עומק ,דפנה
תודה לתגובות למגיבים
השיר הרחוק הזה שנכתב לפני למעלה משער שנים, מזכיר לי ימים קסומים( שבתות אביב ממושכות של פטפוטים בגינה) מן תקופה שאמא שלי גרה בכפר מכמורת- מרחק כמה צעדים מן הים
אחד המקומות המדהימים שבהם הירק והים מתנשקים ושאי אפשר לספור את הגוונים של הכחול
היי דפנה
מאד אהבתי" אחותה בובה זקנה" ואת
"בוכה צחוק אביבי". שיר מר מתוק של זכרונות, געגועים , ומראות
תמי תודה
פנה, איזה חיבור מרשים בין ארצות שמעבר לים (קנדה, דרום אפריקה) לבין אלה שהגיעו מהן בטיסה ישירה והדוברת שרוצה לטוס מכאן (בטיסת שירה) ואיך כל זה מתנקז למקפלת המצנחים על נעוריה וחלומותיה שצנחו וקופלו.
צהריים נוגים בכפר.
התכוונתי לדפנה. לא יודע מי זאת פנה.
🙂
שחר תודה ואיזו תגובה רגישה ומיוחדת