הנה שיר "אלמדוברי" נפלא של גיורא פישר – אורח בבלוגי
בְּסֶרֶטוֹ, אוּמְבְּרִיָה
שִׁשִּׁים שָׁנָה גָּרְתִּי בְּרוֹמָא
סִפֵּר לִי סֶנְיוֹר לוּקָא,
וְעַכְשָׁיו חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה.
רַק פַּעֲמוֹנֵי סֶרֶטוֹ
מַסְדִּירִים אֶת גַּעֲגוּעֵי הַלֵּב
רַק אַלּוֹנֵי אוּמְבְּרִיָה בָּאָח
יוֹדְעִים לָשִׁיר לִי שִׁיר עֶרֶשׂ.
וּכְשֶׁאִשְׁתּוֹ מַפְנָה אֶת גַּבָּהּ
הוּא מְחַיֵּךְ אֵלַי וּבְעֵינָיו
מִתְנוֹצְצִים הַמָּיִם
הַזּוֹרְמִים בְּעֶרְוַת הַנַּחַל
שְׁבַע מֵאוֹת מֶטֶר
וְשָׁנִים לְמַטָּה.
הוּא רוֹמֵז לִי שֶׁשָּׁם
בֵּין הַשִּׂיחִים
הוּא מָצָא פַּעַם מַשֶּׁהוּ
שֶׁאוֹתוֹ הוּא מֵאָז מְחַפֵּשׂ.
יפה מאוד . ארוטי.
יפה ובמכחול עדין, גיורא.
פשוט נפלא! פשוט ונפלא!
בעצם לא כל כך פשוט לכתוב ככה.
גיורא/דפנה,
איזה שיר יפה. געגועי הלב. הביתה. ואל משהו שלעד נמשיך לחפש.
חשיפת ערוות הנחל – עדינה, אירוטית וזורמת!
שיר לירי מקסים ושובה לב מעורר געגוע למשהו רומנטי לנופים לטיניים אחרים
יפה גיורא. אולי תפתח כאן בלוג?
באמת יפה, נוגע בגעגוע לבית ולמקום האחר הרחוק.
ומעניין שגיורא פישר התארח כאן לאחרונה בכמה בלוגים שונים – מעורר סקרנות. 🙂
.
תודה לדפנה על האירוח ולקוראים על התגובות המרגשות.
כמה הסברים:
לאיריס: הגשתי בקשה לפתוח בלוג באכסניה זו אך משום מה לא קיבלתי כל תשובה. אולי האחראית בחופש? אולי הבקשה לא הגיעה ליעדה? אם למישהו יש אפשרות לברר אשמח אם יעשה זאת.
ולתהיה של לי: האינפלציה בפוסטים שלי כאורח היא כמובן לא מקרית.
הגעתי לבלוג "בננות" לגמרי במקרה. ניתקלתי בשיר של שחר מריו מרדכי שמאד מצא חן בעיני. רציתי לקרא שירים נוספים שלו וגלגלתי את שמו בגוגל. כך הגעתי לבלוג "בננות". כשמצאתי את האכסניה הזו התפתחה תכתובת ביני ובין סבינה שהציעה לפרסם את השיר שלי (במלון הסקוטי בטבריה). התגובות המלבבות הביאו אותי להציע את מרכולתי לכל מי שמוכן לארח אותי. דפנה ושחר מריו שמחו לעשות זאת ואני מודה להם על כך.
אני מאד נחמד ומתמסר בקלות לכן אקבל בשמחה כל הזמנה לאירוח עד שאייסד את הבלוג שלי.
אני מבטיח להתנהג יפה.
שבת שלום לכולם
גיורא
גיורא היקר
השיר יפה מאוד
חוץ מזה שירלי שבה מהחופשה ובקרוב בודאי תצור עמך קשר
אז להשתמע