תנועות גוף מוגזמות כותבת ויוצרת
אני מתביישת להודות בזה שבסופו של עניין, גברים הם אלה שלימדו אותי להיות אישה.
(פעם היה גבר שהוביל אותי בין החדרים, מטבח, מקלחת, שירותים, מגירות, והראה לי איך לעשות כך וכך וכך, לא על זה אני מדברת)
לפני שלמדתי, הייתי מתבוננת בגברים שאיתי ומקנאה. הייתי יציבה וחזקה וגאה וחסרת הבעות וכולי והם היו מתרוצצים סביבי, עמוסי רגשות. מתבלבלים, נופלים, קמים, משקרים, מודים, מתפרקים, קמים, מפתים, נבוכים וממשיכים עד אין סוף.
אחר כך הגיע הבחור ההוא (קראו לו אבנר טיקוצ'ינקי, אחריו הגיע עוד אחד, ועוד אחד) שרצה לצידו אישה ובמקרה פגש אותי. אם הוא היה מחטט מתחת לקונסטלציה הרגילה (ערווה, כוס, ציצי ימין, ציצי שמאל) הוא היה מבין את ההטעיה, אבל היה לו צורך דחוף ובהול באישה, ובלי כוונה, הוא הוציא אותה ממני, כמו רופא, שבטעות מסובב את המכשיר שבידו בתוך הפתח שפעור בין רגלי הנבדקת ומוצא תינוק.
האישה, לצורך הבנת האלגוריה עד לסופה, מופתעת ומיד נבהלת. היא מחפשת יד לאחוז בה, אבל היא שם לבדה, בכלל לא חשבה להביא את בעלה לבדיקת נשים שגרתית. הרופא, לעומתה, רגוע, אולי אפילו משועשע. למה את כועסת עליי גברת? אני לא שמתי לך את התינוק בתוך הרחם. תראי איזה יופי של פעימות. את אמורה להיות שמחה! יש לך תינוק בריא ובעזרת השם עוד מעט תיהיי אמא גאה.
גברת,
למה את בוכה?
יש משהו במחשבה שגבר הוא העושה אותנו נשים. אבל לפני זה הכל תלוי בראי שאימינו מציבה. אם היא יודעת בכלל להראות לנו…
אבל אז מה את אומרת…אישה שלא ידעה גבר, שלא ילדה, לא אישה?
אולי הייתי אומרת שהגבר מוציא את הנשיות מהכוח אל הפועל.
אהבתי איך כתוב. נקי וישיר.
אני מאמינה שאשה היא אשה, בין אם גבר פקד את חייה (הלך, נשאר) ובין אם לא. אותו כנ"ל לגבי אמהות (מהכיוון של האם או הבת)
וכן, להוציא מהכוח אל הפועל זה ביטוי שמצא חן בעיני. תודה.
וזאת אני שם בתגובה מעלי:)
אמהות לא תלויה בגבר בחיינו. לא תלויה אפילו בצאצא מהרחם. זה יצר שכמעט לא תלוי בדבר.
היי עינת, פוסט מעניין.
יש מצב שתכתבי כאן בבלוג על סופרים או משוררים שהשפיעו עליך? זה יהיה מעניין לקרוא (מלבד הפוסט שראיתי שחברת על המינגוואיי).
הי ליה.
שאלה מעניינת, אין לי מושג מאיפה להתחיל.
אחשוב על משהו ואענה לך בפרטי בינתיים.