תנועות גוף מוגזמות כותבת ויוצרת
מוּטָב שֶׁהַמְּשׁוֹרֵר יִמָּנַע מִלְּהַקְרִיא אֶת שיריו,
אֶלָּא אִם גָּבו מופנה אֶל תִּזְמֹרֶת
וְאִם אֵין בנמצא תִּזְמֹרֶת,
נִתַּן לְהִסְתַּפֵּק בְּכִנּוֹר.
אִם הַמְּשׁוֹרֵר אֵינוֹ מוֹצֵא לוֹ כַּנָּר,
מוּטָב שֶׁיַּקְרִיא לְבַדּוֹ, עַל פְּנֵי לִוּוּי שֶׁל פְּסַנְתֵּר,
וְעוֹד יוֹתֵר חָמוּר מִזֶּה-פְּסַנְתֵּר הַכָּנָף,
שֶׁרַק מְחַדֵּד אֶת הַטַּעֲנָה
כִּי עַל הַמְּשׁוֹרֵר לְהִשָּׁאֵר
חתום בדפיו.
שיר יפה וגם הציור, אני מניח שיהודה ויזן היה מסכים איתך, לאור רשימתו על ערבי קריאה. רני.
רני , אתה יכול לתת קישור לרשימה שלו?
הנה הקישור לרשימה של יהודה ויזן ב-nrg תרבות.
http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/978/588.html
ניתן להסתפק בכינור?
ניתן להסתפק במסרק,או במסור.
אני,במקרה,וירטואוז בנגינה על מסרק,כפי שיעידו כל מאזיניי הנלהבים (טונ,אני מניח,שביצים ועגבניות "קצת"רכות,זה מראה על התלהבות,לא?), מעוניינת שאלווה את הקראת שירייך בנגינתי?
והכי מוטב לא לקשקש במוח
את גדולה!
והכי חשוב לא לבוא לערבי השקה ולהפריע למשורר לקרא את שיריו
הפיתוי לקרוא את הכתוב פשוטו כמשמעו הוא גדול, אמר לי משורר אחד (דווקא הקריא את שיריו ודווקא התנהגתי יפה)
ולמרות מה שכתבתי בשורות האחרונות- הפוסט נכתב לאחר ערב הקראת שירי הייקו בליווי פריטה על קוֹטוֹ. היה מעניין.
אפה הייתה ההקראה הזאת? חבל פספסתי, הייתי הולכת.
שירי הייקו מרתקים אותי.
יופי של שיר וציור.
אז המשורר צריך המון גיבויים כדי לקרא את שיריו, כן?
השיר יפהפה.
ואף על פי כן – מוטב לו למשוררת שתקרא את שיריה. רצוי, כמובן, בלי תנועות גוף מוגזמות, ואף בקול כדאי להימנע מליצוק פאתוס.
אפשר להניח לשיר לעלות מבפנים, לעבור דרך הגרון ומיתרי הקול – ולהתממש.
אז יהיו המשוררת ושירה לאחת.