תנועות גוף מוגזמות כותבת ויוצרת

מחר אתה נוסע שוב ואני שוב אהיה ככה , והלחם יתכנס אל המקרר ויקפא  , אני אעטוף אותו בניילון ואסתכל על השכבה הלבנה מתקשה ונהפכת לפרורי קרח. ואז אני אסגור את המקרר והוא ימלא את הבית בטרטור עד שהאוזן תתרגל ותשכח שיש מקרר וקרח ולחם  

בעלי בגד בי , אתמול. אני יודעת שהוא בגד, הוא יודע שהוא בגד, ואנחנו יושבים מול השולחן כשסלסלה עם לחם שחור בינינו. "תעבירי לי את הטחינה", הוא לא מרים את העיניים מהצלחת. יכול להיות שזאת הפעם הראשונה שלו, מי יודע, אי אפשר לדעת. הוא לא מרים את העיניים מהצלחת ואני לא מצליחה להזכר אם ככה אנחנו מעבירים את הארוחות כל ...

הוא ישב שם ושתק, הוא רק רצה ללכת. אני אומרת לך, אם לא הייתי בוכה הוא היה טס לי מהחלון. ואז, אחרי איזה שתי דקות של שתיקה הוא פתאום פתח את הפה, את יודעת מה הוא אמר לי? הוא אמר, את זוכרת את היום הגשום ההוא בפריז. רצנו ברחובות בלי מטריה עד שבסוף נכנסנו למוזיאון להתחמם. אני הייתי משותקת ליבנת, ...

  ריח חריף של פרות תוססים, הנשימה נבלמת, בתוך סדינים כמו אוהלים של מנוחה באמצע הקרב   כבר ויתרתי, הגוף מתאגרף, מתכדרר מתקער ואז , בלי המספרים שרצים בתחרות הזאת הגיעו גלים חמים רוח חזקה ופתאומית גל שמכסה על חוף יבש דגים ליוויתנים שקט  

אני מסתרקת בשבילך     אני מסתרקת בשבילךָ. אוספת שיער, מרימה תלתלים רטובים, מותחת ידיים חשופות , קושרת קשרי בד סבוכים.   מפזרת אתה אוהב אותי מפוזרת.   אני מברישה את החוטים הדקיקים, חוּמים כמו אדמה ספוגה אחרי הגשם. עכשיו צמה , כן . שתוכל באצבעות מחוספסות להחזיק לפרום ולמתוח