תנועות גוף מוגזמות כותבת ויוצרת
הכל התחיל ביום שירדה על הבניין שלנו השכינה. זה קרה כשאברום, סוחר הנעליים מדירה 3ב" נהפך למקובל. אף אחד לא היה ער כשזה קרה, אבל בבוקר הוא קם והרגיש כמו בן אדם חדש. עוד באותו היום הופיעה מודעה בכניסה לביניין, היה כתוב עליה בכתב היד שלו שהוא שמע קולות, שהם בעצם הוראות של הרמח"ל, שאמרו לו שהוא צדיק ושהוא צריך להתחיל לעזור לבני אדם מהשכונה שלו כי יש לו כוחות וכאלה.
כשחזרתי מבית הספר כבר הייתה עוד מודעה בבית הכנסת של הספרדים וגם אחת בצהרונית ממול הבניין. אחרי יומיים הוא החליף את הכיפה שלו בכיפה לבנה גדולה, כזאת כמו של אסי שחזר מהכלא, ותוך שבועיים כל שיכון ב" היה אצלנו בחדר המדרגות לבקש ממנו ברכה. אמא שלי, שלא מאמינה בקבלה וגם לא באברום, הייתה מתעצבנת על הרעש שהיה בחדר מדרגות, למה אנחנו בדירה 2ב", שזה ממש מתחת, איפה שאפשר לשמוע את כל הצרות של השכונה מהתקרה.
ואז היא נחתה עליה, השכינה. זה קרה לה כשהיא ראתה אקס פיילס בהולמרק ובחצר של הביניין עשו הילולה לכבוד אברום, שהפך בנתיים לאברהם הצדיק, על שם האב הראשון שנשמתו התגלגלה לאברום מ3ב".
איך שהגיעו הכתוביות עם המוסיקה של אקס פילס אמא שלי קמה מהכורסא, הסתכלה למטה על החצר מהמרפסת ואמרה: חייזרים.
מאז יש על הדלת של הבית שלט:
מרפאה דרך חייזרים.
אנשים מכל מיני מקומות בשיכון, וגם קצת מהשיכונים שליד, באים לאמא שלי. אמא שלי עושה הכל, כששולה הגיעה אליה עם כאבים בחזה, היא נגעה לה בלחי ופוף, זה נעלם. פעם אחת הגיעה אליה רוזי המסכנה שמאז ההפלה מרגישה איך התינוקת שלה בועטת בה כמו כדורגלן, אז אמא שלי הדליקה נר בצורת חייזר וזה נגמר. בעיתון "בראש חוצות" כתבו על איך שהיא גרמה לדודיק המשוגע ללכת עוד פעם ולחזי מהשיפודים להפסיק להזיע. אני לא ראיתי את זה, כי הייתי בבית ספר, אבל היא אמרה שהכל נכון, ושמה יד על החזה. אחר כך היא תלתה את הכתבה ליד השלט בדלת.
הכי הרבה באים אליה לשמוע סיפורים על החייזרים שמדברים איתה. יש מלא אמהות מהצהרונית שמביאות את הילדים שלהם, הם יושבים על השטיח ומחכים שהיא תתחיל. היא מספרת להם על החיים של החייזרים, איך הם נראים ומה הבעיות שלהם ואני חושבת שזה עושה טוב לכולם לדעת שגם בחלל יש בעיות כמו פה.
הכי אני אוהבת את לוליטה. יש לה חיים ממש קשים כי פעם חייזר כלא אותה בתוך החללית שלו ועשה לה דברים שאסור לספר מול ילדי הצהרונית. כשהיא מספרת על לוליטה יש לה דמעות בעיניים, אני חושבת שזה בגלל שברוסיה היה לה גבר ימח שמו, די מבוגר, שקנה אותה מהמשפחה שלה. אולי הסיפור של לוליטה, איך שהיא נסעה עם החייזר הרע בחללית לכל מיני מקומות והייתה צריכה להסתתר או לספר שהיא הבת שלו, מזכיר לאמא שלי דברים עצובים שהיא לא רוצה לזכור.
לוליטה נוחתת על אמא שלי כשמגיעה אשה עם בעיות שקשורות לגבר שלה. לוליטה אומרת לאמא שלי להגיד לאישה איך כל הגברים בהמות ושהיא צריכה לשלוט בגבר שלה עד שישתגע ודברים כאלה. זה מצחיק אותי ועושה לאמא טוב על הלב.
כשלאמא שלי מגיעה אשה שהלב שלה נשבר, היא יכולה להחליט- או לבקש מלוליטה שתחזיר לה את הגבר, או שלוליטה תעשה לגבר משהו רע. אז אמא שלי מתווכחת עם לוליטה כאילו היא ממש כאן, באמצע הסלון, ואומרת לה שזה לא בסדר להשתמש בכוחות שלה לעשות דברים רעים לאנשים, אפילו אם הם גברים, אבל בסוף זאת ההחלטה של האשה מה לעשות עם הלב השבור שלה. ככה מרגלית מהמספרה החזירה לעצמה את משה שייצא מהבית והלך לגור עם סטודנטית לאיפור וככה גם הייתה תאונת אופנוע למנש, חבר לשעבר של רונה, שגם כשהכל נגמר בשלום, הוא קלט את הרמז וחזר לרונה עם הזנב בין הרגליים. ככה אמא שלי אומרת.
שבוע שעבר היא העלתה את המחיר מ10 שקל ל20. לוליטה לא פראיירית של אפחד,
זה מה שאמא שלי אומרת.
* מוקדש לנעמה, שמרחפת בספירה רחוקה, מרחק של אלפי שנות אור מהאדמה היבשה.
(בעיקר כשהיא צוחקת)
🙂
כפרות
מבריק ומהנה!! ראוי להמשיך לרומאן!!
הו!
תודה.
לקחתי לתשומת ליבי.
יופי,!
תודה!
כתוב כתוב ! אבל לא אוהב את הלוליטה הזאת, ולא מאמין לא בחייזרים ולא באברום. את הביזנס הזה ראיתי מקרוב בקטמון ט" תובב"א.
לומדים לאהוב אותה עם הזמן.
(חוץ מזה יש לה זנב טורקיז שהיא מנענעת בחושניות כשהיא הולכת, אם זה עוזר)
וגם לאברום יש את הקסם שלו.
מתפלא מנין זה צץ לך ומאין את נוטלת את החומרים. לא מתפלא מאין את לוקחת את ההומור – יש לך. והכתיה שוטפת.
תודה משה,
מאיפה החומרים? היישר מהעסיס של הפרי, אני מניחה.
נהניתי.