תנועות גוף מוגזמות כותבת ויוצרת
כמו בסרט הוליוודי,
הנרקומן יוצא ממרכז הגמילה, הרקע כחול
ובהיר, השמיים נקיים מעננים והעיניים מביטות
קדימה, אל הרחוב שמלא בנשים
יפות ומחוייכות.
בפינה מחכה הסוחר.
הוא יאמר לו
רק עוד פעם אחת
ודי.
לחיי הימים שחלפו.
הוליווד, הסוף הרי ידוע.
הבל פיך נושב לכיווני.
עינת, שיר מפתיע על התמכרויות.
"הבל פיך נושב לכיווני" -וזו התמכרות קשה, אבל טובה לשירים (לא כמו של סמים)
והוליווד: למי אין הוליווד בחיים בתקופה זו או אחרת.. כן, ולכן אהבתי את השיר
תודה איריס,
אני דווקא חצויה לגבי המשפט האחרון. אני שמחה שהוא גרם לתגובה שלך, למרות היותו דרמטי משהו.
יפה.
תודה שירה.
ואווי איזה שיר מדייק את החיים, הרי ההתמכרויות הן אין סופיות…
להתאות טובה
הו
כן
מה הטעם בלעדיהן.
פניית פרסה וחזרה אל הגמילה.