בננות - בלוגים / / you never know what kills you
מה שהיה מותר
  • רונן אלטמן קידר

    רונן אלטמן קידר נולד בתל אביב ב-1972. הוא סיים תואר ראשון במתטיקה ובפיזיקה ותואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדעים באוניברסיטת תל-אביב. הרומן הראשון שלו, "פרפרי כאוס" ראה אור בשנת 2000 בהוצאת שופרא, וספר השירים הראשון, "סימני נשיכה" הופיע בהוצאת הליקון בקיץ 2007. כמו-כן פרסם שירה ופרוזה בכתבי-עת רבים ובמספר אנתולוגיות, והיה מעורכי ערבי השירה ב'מרתף 10' בחיפה והמפיק בפועל של הפסטיבל הבינלאומי 'שער' לשירה, שנערך בתל-אביב-יפו. שיריו תורגמו לערבית, אנגלית ורוסית, וכמה מהם הולחנו ובוצעו בפסטיבל הבינלאומי "מוסיקה נשכחת" בגרליץ, גרמניה בשנת 2006. רונן אלטמן קידר הוא גם מיוזמי "הנונסלט - בשליגזין הוליסטי", עיתון נונסנס קצר-מועד שראה אור ב-1995; ממקימי צוות 'פעמון הזכוכית' של מופע הקולנוע של רוקי ודמות בולטת בקהילת 'רוקי' בישראל; חבר ותיק בקהילת 'עין הדג', שם כתב מספר ביקורות קולנוע מושחזות תחת השם 'נונין'; תורם ותיק לוויקיפדיה העברית; ובלוגר מתחיל. כמו-כן הופיע על במות שונות במסגרת פרוייקט תיאטרון-השירה "בני שחר ובנות לילית", היה ממקימי קבוצות המשוררים "קסת" ו"און" וכתב (יחד עם ענבר גלבוע) את סרט הסטודנטים "איפור" (Make-up) שזכה להצלחה בפסטיבלים שונים בארה"ב.

you never know what kills you

You never know what kills you
You know what almost did
You know what should've
You know what might have if you hadn't been
so careful
Never letting anything go wrong
Anything at all
exepct the thing
that kills you

12 תגובות

  1. ענבל כהנסקי

    השיר באמת הלם בי בישירות,
    רק שאני מעדיפה אותך בעברית עם מבחר מילים עשיר יותר ומעוף לדמיון..

  2. but sometimes you know, and you do it anyway …
    see my post — how ironic:))

  3. זה כמו שהרופא שלי אומר: חיים חיים חיים, פתאום, באמצע החיים, מתים.

    שיר מטריד. לכן הוא טוב.
    והאנגלית בעיניי מתאימה לו ולו מבחינה תוכנית – הוא אוניברסלי כל כך, ואישי להדהים בו בזמן.

    אני חשה אי נוחות עם ה"You know what should've" בגלל האפוסטרוף והקיצור, כיוון שלא לגמרי הבנתי למה הם נחוצים. המשפט הלא מקוצר עובד גם הוא. בחירה אמנותית, אני מניחה, אבל לא הבנתי אותה.

  4. תַּלְמה פרויד

    מתוחכם ופיקחי להפליא. אהבתי מאוד, רונן.

    • איריס אליה

      מסכימה לגמרי עם תלמה.
      (תלמה אני פשוט צריכה ללכת בעקבותייך. מתה על האבחנות שלך:))

  5. נכון. ואין שליטה. ויפה איך התובנה הזאת הולכת ונבנית, דרך המבנים הדקדוקיים המדויקים, לקראת הסוף ההחלטי והבלתי נמנע.
    אני שואלת את עצמי אם יש כוונה מיוחדת בעובדה ששורות אחדות אינן מתחילות באות גדולה – וגם אני חושבת שאולי הצורה המלאה
    should have
    היתה מתארגנת טוב יותר מבחינת המקצב.

    • לגבי should have אני נוטה להסכים אתך ועם ענת.

      לגבי השורות – הכוונה היא שתופיע אות גדולה בכל פעם שמתחיל משפט חדש; כלומר, אפשר לדמיין שיש נקודה בסוף כל שורה שהשורה אחריה מתחילה באות גדולה.

  6. יפה, מפחיד, האנגלית מתנגנת פה נכון.
    וכיף שיש עדכון שלך רונן!

  7. תמי כץ לוריא

    יפה. היתי שמחה אם היית מערב פה גם עברית. זה היה משבח את השיר

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונן אלטמן קידר