מה שהיה מותר משורר, סופר ומתרגם, המתעניין באהבה, מין, מגדר, שפה וכל מה שמשתמע
שני שירים חדשים לגמרי, כמעט ללא עריכה, מהביקור הקצר שלי בארץ.
סטימצקי
כשסיימה המוכרת הממושקפת
להציע לאחת הקונות סדנת כתיבה יוצרת בקמרה אובסקורה
הרימה את עיניה אלי ושאלה
אם אפשר לעזור.
כשראתה אותי גוחן אל מדף השירה,
ניגשה, קרובה כל-כך בחנות הצפופה,
ושלפה, כמו מנוע חיפוש מיומן,
אדמיאל קוסמן חדש מארון היהדות
("עכשיו הגיע. רק אתמול פרקתי מהארגז.")
וספר על פן ממדף הביוגרפיות הסמוך.
היא התכופפה להרים ספר שנפל בינינו בטעות,
ואני נתקפתי בהלה
כי הרחתי בה את נואשות המציעים-להגדיל-בשקל-תשעים
ואת נואשותי
וביקשתי סליחה שאיני לקוח,
כי רציתי רק לראות את הספר שלי על המדף
ולא קניתי
כלום.
עברית
כשילדה קטנה ששפתיה מרוחות קרם שוקולד
אומרת בקול דקיק
"אמא, תני לי מגבון"
(ואני חושב טישו)
רושמת העברית עוד נקודה בפנקסה המהוה,
גם אם אימא מדברת בפלא-פון
ונזהרת שלא תיגע בה
בידיים מלוכלכות.
"כמו מנוע חיפוש מיומן" הוא דימוי חזק. כיף היה לגלות אותך במרחבי הרשת. דעותיך וכתיבתך חביבות עליי.
יפה.
מרענן [כמו מגבון לפחות], נהניתי לקרוא
אבל עריכה בהחלט נדרשת כאן
כפי שכתבתי, זהו חומר חדש, לגמרי ללא עריכה – הצעות קונקרטיות יתקבלו בברכה (גם אם לא ייושמו)