נו, נראה שיש תשובה חד-משמעית: פרובוקציות זה דבר מוכר, אם אפשר להסיק זאת מהמחסור בתגובות על הסיפור "דופלר". או שכבר נמאס משירה ומפרוזה ורוצים לשמוע משהו אחר (אל תדאגו. יהיה). בינתיים שיר מחולק לכמה תצפיות, מהימים האחרונים בארץ, לפני הנסיעה. 1. פס גופיה שחור מתעקל מטה מוסט מעט ורק חצי מסתיר פס חזייה בגון טבעי, עולה ויורד עם נשימתה המקפיצה ...
קרא עוד »שירה
סימנים גנוזים
כפי שכתוב בביוגרפיה שלי, לפני מספר שבועות יצא לחנויות ספר השירה הראשון שלי סימני נשיכה (דרשו אותו ממוכר העיתונים שלכם!). לספר קדם תהליך עריכה ארוך ומתיש (אך פורה) עם צמד עורכים, יקיר בן-משה (המיוצג אף הוא בבלוגייה זו) ואמיר אור, ובנהלך התהליך נפלו בצד הדרך כמה וכמה שירים, שפשוט לא התאימו לספר – אם מפני שלא היו טובים מספיק ואם ...
קרא עוד »חדש מהמכבש
שני שירים חדשים לגמרי, כמעט ללא עריכה, מהביקור הקצר שלי בארץ. סטימצקי כשסיימה המוכרת הממושקפת להציע לאחת הקונות סדנת כתיבה יוצרת בקמרה אובסקורה הרימה את עיניה אלי ושאלה אם אפשר לעזור. כשראתה אותי גוחן אל מדף השירה, ניגשה, קרובה כל-כך בחנות הצפופה, ושלפה, כמו מנוע חיפוש מיומן, אדמיאל קוסמן חדש מארון היהדות ("עכשיו הגיע. רק אתמול פרקתי מהארגז.") וספר על ...
קרא עוד »סימני פתיחה
אמת דם אמת כל זוג שדיים הוא חלון. בלילה הראשון / מה שמותר / לנשוך לצבוט – / כל מה שתגידי / שוב ושוב מה אני עושה / לש בלשון / גמלוני בבוקר סימן על הכתף בלילה השני / מותר/ לומר בשקט / באנגלית מילה / מותר לומר מילה / לומר מכה / על הדשא מוטלת ברבי ...
קרא עוד »
מה שהיה מותר משורר, סופר ומתרגם, המתעניין באהבה, מין, מגדר, שפה וכל מה שמשתמע