ירון אביטוב סופר, עורך ספרים ואנתולוגיות, מבקר ספרות, עיתונאי, טייל ומדריך טיולים.
אייאן חירסי עלי, כופרת, מאנגלית: טליה שלו, כנרת זמורה ביתן, 431 עמ"; סלמאן רושדי, שאלימר הליצן, מאנגלית: ארז אשרוב, 446 עמ"
סלמן רושדי לא לבד. יש לו מתחרה, והפעם אישה מוסלמית – אייאן חירסי עלי, חברה לשעבר בתנועת ה"אחים המוסלמים". עלי השתתפה בעבר בטקס של שריפת ספריו של רושדי, ולימים הפכה לתאומתו הנרדפת, אחרי שהשמיעה ביקורת חריפה על האיסלאם ועל הנביא מוחמד (היא כינתה אותו, לא עלינו, "עריץ", "סוטה" ו"פדופיל" בשל נישואיו בגיל 54 עם ילדה בת תשע, ראו עמ" 375). מאז, גם הרושדית נעה עם אבטחה גדולה, נוסעת במשוריינים, ומחליפה תדיר דירות מסתור. הבמאי ההולנדי תיאו ואן גוך, שהפיק איתה את הסרט "כניעה" על היחס לנשים באיסלאם, כבר נרצח על ידי קנאי מוסלמי, ועלי עלולה להפוך לבאה בתור בגין ה"פתווה" שהוצאה נגדה.
חודשים ספורים אחרי שראה אור הרומן המעניין של סלמן רושדי, "שאלימר הליצן", העוסק בפרשת התנקשות פוליטית (רק בהמשך מתגלה שאין זה כך), רואה אור האוטוביוגרפיה המרתקת של עלי, שאף היא עוסקת בניסיון התנקשות פוליטי. עלי היא סומלית, שנבחרה לרשימת מאה האישים המשפיעים ביותר ב2005- של המגזין "טיים" ול"אירופאית השנה" של ה"רידרז דייג"סט". חייה אכן מזמינים אוטוביוגרפיה. היא כותבת על עצמה ועל המהפך שעברה בכנות ובחושפנות, שרק לוחמי זכויות אמיתיים מסוגלים לה. ב"כופרת" היא כותבת על החברה הסומלית השסועה והמדממת בשל מלחמות השבטים; על ילדות בצל אם מרירה שפרקה את כל כעסיה באלימות כלפי בנותיה; על אחותה האומללה שהשתגעה דווקא כשזכתה אף היא להיקלט בהולנד; על חינוכה בערב הסעודית והמשכו בתנועת ה"אחים המוסלמים" המתחזקת באפריקה, שהפכו אותה לקנאית לא פחות מחברי הארגון ("מטרתנו להנחיל שלטון מוסלמי בכל העולם", עמ" 141).
אך בדבר אחד נבדלה תמיד אייאן מאחיותיה ל"אחים". היא לא הבינה מדוע האיסלאם אינו מכבד את זכויות הנשים. הקושיות הרבות ששאלה בנושא גרמו לה להיאבק בטקס המילה הברברי של ילדות באפריקה, להימלט מבעלה השני, שנכפה עליה על-ידי אביה, ולמצוא מקלט כפליטה בהולנד.
דומה שארץ טחנות הרוח היתה יאה לדון קישוטית שכמותה. עם השכלה חלקית אך עם רצון כביר, הצליחה עלי בתוך כמה שנים לרכוש תואר שני במדעי המדינה ולהיבחר לפרלמנט ההולנדי, שם העלתה למודעות את בעיית המהגרים המוסלמים במדינה פציפיסטית הנעה בין האתיאיזם לנצרות. עלי הפכה לדמות מפורסמת, אך על פרסומה היא שילמה מחיר אישי כבד שאילץ אותה למעשה להגר שוב, והפעם לארה"ב. כמה מעמיתיה הפוליטיקאים התגלו במלוא עליבותם. במקום לעקור מן השורש את הקנאים שהתנכלו לה, הם ביטלו את אזרחותה בטענת סרק של מסירת מידע כוזב.
"כופרת" הוא שילוב של סיפור חיים מרתק, ניתוח על צווי האיסלאם שיעניין את מי שמודאג מהשפעות הפונדמנטליזם, וכן קינה על אפריקה השסועה, על מצב הנשים באיסלאם ועל האיסלאם הקנאי עצמו, שפעם חכמיו הצילו מכלייה את תורת אריסטו והמציאו את הספרה אפס, ועתה, כמדומה, כל מה ש"חכמיו" יודעים לעשות זה להוציא פתוות ולנהל מלחמות ג"יהאד. זוהי גם קינה על מצב המהגרים המוסלמים בהולנד, אך היא כוללת גם ביקורת חריפה על חוסר רצונם להתאקלם בחברה החדשה וניצולה לצורך קבלת קצבת רווחה. הגם שההולנדים נהגו בהם בנדיבות בקליטתם והתירו את בדלנותם, הם מגלים כלפי הולנד שינאה, ואף מנסים לכפות עליה את תפיסת עולמם הקנאית. ולראייה, האיומים שמשמיעים המוסלמים על חבר הפלרמנט ההולנדי, חירט וילדרס, בשל הסרט החדש שהפיק על אופיו של הקוראן – פרשה שעלולה להפוך למהדורה חוזרת של סיפור חירסי עלי.
עדותה החשובה של עלי מעוררת שאלות קשות על סוגיית ההגירה המוסלמית באירופה, חומר נפץ שקרוב מתמיד להתפוצצות.
נשמע מעניין.
אקרא.
תודה לך.
ביקורת מרתקת!
אני בעיצומה של הקריאה בספר, ולא האמנתי עד כמה הספר "יתפוס", "יזעזע", וביקר – יחדור לתוך לבי.
ההזהדהות שקריאתו מעוררת, כמו גם ההמחשה למה שעלול להתרחש אלמלא התרבות המערבית וכוחה, ומלחמת על שוויון, מוסר, צדק.
עלי, שמתגלית לא רק כאשה בעלת חמלה ואישיות יוצאת דופן – אלא גם כאות ומופת לכוחו של האדם לשנות את עתידו, משמשת מוסר השכל בשביל כל אחד. כך צריך לנהוג. יגע והגינות, חופש ותבונה – הם מן הדברים שיובילו אותנו לעתיד טוב עוד יותר.
הספר הזה, לדידי, הוא אוטביוגרפיה מדהימה, מרתקת – אך יותר מזה, זהו ספר פילוסופי ממדריגה ראשונה, ספר אנתרופלוגי ממדרגה ראשונה, שמעביר את החוויות ואת התבונות בצורה הבהירה והחדה ביותר שניתן לעלות על הדעת.
אחד מהספרי שקראתי לאחרונה והשפיעו עלי באופן החזק ביותר.