בננות - בלוגים / ירון אביטוב / השמאן של האינדיאנים
ירון אביטוב
  • ירון אביטוב

    ירון אביטוב. סופר, עורך ספרים ואנתולוגיות, מבקר ספרות, עיתונאי, תסריטאי ובמאי של סרטים תיעודיים, טייל ומדריך טיולים באמריקה הלטינית ובדרום אמריקה. יליד חיפה, התגורר בעבר בירושלים, בהמשך בתל-אביב ושוהה כעת בחו"ל. פרסם אחד-עשר ספרים: שני רומנים, נובלה אחת, חמישה קבצי סיפורים, שני ספרי תיעוד ומדריך טיולים. פרסים ספרותיים: פרס ארתור רופין למחקר במדעי החברה( 1993), פרס קרן ירושלים לספרות יפה (1994), פרס מענק מטעם קרן עמו"ס (1998), ופרס ראש הממשלה לספרות לשנת תשס"ה (2005)

השמאן של האינדיאנים

השמאן של האינדיאנים /

ירון אביטוב

(שני פרקים מתוך אחרית דבר ארוכה שכתבתי ל"אינדיאני על ההר", ספרו של חורחה איקאסה, שראה אור בהוצאת כרמל, בתרגומו המשובח של יורם מלצר. אחרית הדבר כוללת 15 עמודים. הרומן ראה אור בסיוע תמיכה פרטית של אנדריי כץ ונתן יעקובי ובעזרת שגרירות ישראל באקוודור, והשגרירים דניאל סבן ואייל סלע, במסגרת פרויקט נרחב יותר שבו ראו אור גם שתי אנתולוגיות של ספרות ישראלית בעריכתי באקוודור, "אל פואבלו דל ליברו" ו"און סולו דיוס" שעליהן אפשר לקרוא בהרחבה באתר שלי. שנה טובה לכל הקוראים והקוראות)

 

לכל עם מיתוס מצדה משלו. ה"מצדה" האינדיאנית מתרחשת על אחת מפסגות הרי האנדים, כאשר הלוחמים הפעם הם קלועי צמה, עוטים פונצ'וס ונועלים סנדלי בד (אַלְפַּרְגַאטַס). אבל בעוד שלוחמי מצדה נלחמו כנגד כובש זר, הרי שהצמיתים האינדיאנים ב"אינדיאני על ההר" (הוּאַסיפּוּנְגוֹ), הרומן הידוע של חורחה איקאסָה, מתמרדים נגד ניצולם המחפיר על-ידי בני עמם, האדונים הלבנים, בעלי החוות והאחוזות של אקוודור, המנסים לנשלם שוב ושוב מאדמותיהם ומבקתותיהם הדלות.

לאחר כיבוש הכותל, תקע הרב שלמה גורן בשופר. גם לאינדיאנים יש מעין שופר משלהם. כאשר כוחות משטרה מקומיים ברומן צרים על ההר האינדיאני כדי לבצע את פקודת הגירוש של בעל החווה, תוקע אחד הנצורים, אנדרס צ'יליקינגה, בקרן המלחמה. הוא מקבץ סביבו מאות מבני עמו ומכריז בקול גדול בשפת הקצ'וּאָה: "ניוקאנצ'יס הואסיפונגו! הואסיפונגו שלנו!" המוות ההירואי של המורדים האינדיאנים, ובעיקר של מנהיגם הצולע, כשהוא מסוכך בגופו על בנו הקט, הופך אותם, כמו את מגיני מצדה, לסמל גם במותם.

בעוד שההיסטוריה היהודית השכילה לשמר במשך דורות את זכרם של גיבורי מצדה, האינדיאנים באקוודור השכילו קצת פחות לטפח את מורשת הגבורה שלהם, ונזקקו לספריו של סופר אקוודורי לבן עור כדי שהמורשת הזאת תיוודע ברבים. קהל היעד הראשון, אולי, של ספרי איקאסה, האינדיאנים באקוודור, לא קרא בהם כלל עד לפני כעשרים-שלושים שנה, כיוון שרובם הגדול לא ידעו כלל קרוא וכתוב. איקאסה כתב למעשה לקהל שלא היה יכול לקרוא אותו, ומיליוני הקוראים שצבר ברחבי העולם היו דווקא לבנים אירופים, או בני תערובת דרום-אמריקאים, שראו בספריו, מעבר לערכם הספרותי, גם הצצה אנתרופולוגית מרתקת לעולם אקזוטי שלא הכירו, ובעיקר ספרות מחאה חברתית. המהפכן הארגנטיני הצעיר ארנסטו (צ'ה) גווארה, שהפך לימים לסמל המהפכה בקובה, ביקש בעת ביקורו באקוודור ב-1952 להיפגש עם איקאסה, וקיבל ממנו את "הואסיפונגו", ספר המחאה החשוב ביותר שלו וציון דרך כשלעצמו בכתיבה על האינדיאנים, עם הקדשה אישית.

ז'אן-פול סארטר של האינדיאנים

שואת האינדיאנים    ואין, כמדומה, מלה אחרת לתאר את מה שעוללו להם הלבנים – יכולה לפרנס רומנים רבים. הלבנים נישלו אותם מאדמותיהם, טבחו בהם, ומי שלא מת בקרב – מת במחלות שהלבנים הביאו עמם. לא רבים מהם שרדו, אבל לגבי הלבן הממוצע, אינדיאני זה בעיקר תחפושת לפורים. בארצות-הברית חיים האינדיאנים בשמורות (חלקן עם בתי קזינו), בדרום אמריקה הם מיעוט גדול, אבל עדיין מקופח. ההפגנות הראשונות שנתקלתי בהן בכמה מארצות דרום אמריקה שביקרתי בהן, היו של אינדיאנים. ההתעוררות החברתית, המחקר המתפתח, הספרות והקולנוע – כל אלה מסייעים להשאיר את בעיית האינדיאנים בתודעה.

אינדיאני על ההר לא מתאר את שואת האינדיאנים מלפני יותר מחמש מאות שנה, כאשר הספרדים כבשו את דרום אמריקה, אלא עוסק בחיים האינדיאניים האותנטיים בתחילת המאה העשרים, חיים בעלי צביון של עבדות מודרנית, הרבה לאחר שהעבדות הסתיימה כביכול. הרומן מלמד עד כמה הניצול המקומם של האינדיאנים בידי האדם הלבן חייב היה להיפסק.

כסופר תרם איקאסה לזכויות האינדיאנים באקוודור תרומה הדומה במידת-מה לתרומתו של ז'אן-פול סארטר למען עצמאות אלג'יר. אלא שבמקרה זה, תרומת ספריו היתה בעיקר לשינוי הלך הרוחות והתודעה החברתית סביב האינדיאנים ולהתעוררותם התרבותית – שינוי שסלל את הדרך לתחילת מאבקם על ההכרה בזכויותיהם החברתיות והפוליטיות באקוודור. מאבק זה נמשך למעשה עד היום, אבל אפשר לראות באיקאסה, השמאן של הספרות האינדיאנית (מכנים אותו גם "המאֶסטרו של האינדיאניוּת" ו"הנביא"), את מי שחולל את ניצניו בכתיבתו. למרבה הפלא, תרומתו של איקאסה לזהות האינדיאנית זוכה כיום להערכה מצד אנשי הספרות ואנשי השמאל באקוודור ובדרום אמריקה יותר מאשר מצד הארגונים האינדיאניים עצמם, שמנהיגיהם לא מעלים אותו על נס. בשבילם הוא יישאר כנראה לנצח "אֶל בְּלַנְקוֹ", הלבן, מעין סופר-גרינגו המתצפת על אורחותיו של שבט זר. מצד שני אפשר לומר: אמנם לבן, אבל מעין ראש שבט.

הרומן של איקאסה ראה אור לפני 75 שנים, ומאז תורגם לכשלושים לשונות. אינדיאני על ההר הפך את מחברו לסופר האקוודורי הידוע בעולם (באתרי האינטרנט הוא מופיע גם ברשימת גדולי הספרות בשפה הספרדית בכל הזמנים), למעין ש"י עגנון של אקוודור. בפרס נובל הוא אמנם לא זכה, אבל גם כך היה פרסומו נרחב. "אינדיאני על ההר" עדיין רלבנטי בימינו לא רק מבחינה ספרותית, אלא במידה לא קטנה גם מבחינה פוליטית-חברתית. הזעקה האינדיאנית: "הואסיפונגו שלנו", המשתברת על סלעי ההרים, מהדהדת כמדומה, אם כי בעוצמה פחותה, בהרי האנדים עד היום. מנהג הנחלה האינדיאנית של ההואסיפונגו הוא אמנם כבר נחלת העבר, אבל האינדיאנים עדיין מקופחים, בעיקר באזורים הנחשלים של המדינה. הקוראים יזדעזעו מתנאי המחיה העלובים של תושבי החוות באנדים המתוארים ברומן, אולם, למרבה הצער, העוני המחריד לא השתנה הרבה מאז. 39 אחוז מתושבי אקוודור סובלים מעוני, ולפי פרסומי ערוצי הטלוויזיה, אחד מתוך שישה אקוודורים מרוויחים בממוצע 70 סנט ליום בלבד.

מריאליזם סוציאלי ועד נטורליזם

נהוג לחלק את הספרות האקוודורית חלוקה דורית, כשכל דור הוא בערך עשור. איקאסה משתייך ל"דור שנות השלושים" של הספרות המקומית. אותו עשור, ובעיקר השנים שבין 1925 ל-1944, נחשבו לתקופה של תהפוכות פוליטיות רבות באקוודור וחילופי נשיאים תכופים. במאמר מוסגר אפשר לציין שגם העשור האחרון התאפיין בחילופי נשיאים תכופים, כך שאולי זוהי כמעט גזרת גורל באקוודור. התהפוכות הפוליטיות השפיעו לטובה דווקא על הספרות, שידעה פריחה. סופרים רבים עסקו בביקורת חברתית-פוליטית וכתבו בסגנון הריאליזם החברתי. הם הרבו לכתוב על הפער המעמדי והעוני, הקיפוח והסבל. איקאסה התבלט מעל לכל השאר כי התמקד בחיי האינדיאנים, שהיו מקופחי המקופחים. איש מהסופרים האקוודורים לפניו לא התעמק כך בחיי האינדיאנים והתמצא בתרבותם ובאמונותיהם כמוהו.

   הכתיבה על האינדיאנים הפכה את איקאסה לסופר המוביל של דורו בארצו ולסופר ידוע ברחבי דרום אמריקה והעולם כולו. איקאסה היה למעשה הסופר האקוודורי הראשון שזכה לפרסום עולמי. לפניו אמנם התבלט סופר אקוודורי אחר, חואן מוֹנְטַלְבוֹ, אבל איקאסה תורגם לשפות זרות יותר מכל סופר אקוודורי אחר. "אינדיאני על ההר" ("הואסיפונגו")  הוא ללא ספק הרומן האקוודורי המפורסם ביותר בכל הזמנים. השפעתו ניכרת על הספרות האקוודורית במשך עשרות שנים, ואנשי ספרות ואקדמיה בני זמננו באקוודור מסכימים כולם, שהספרות של ארצם התעשרה והתפרסמה רבות בזכות ספריו של איקאסה. "לפניו הספרות היתה שמרנית ומסורתית," אומר ד"ר חוליו פאסוס, משורר אקוודורי ידוע ומרצה בכיר באוניברסיטה קתוליקה בקיטו. "איקאסה חולל את השינוי בתֵמה, בדרך ההבעה ובשפת הכתיבה. הוא הראשון שכתב על הגיבור האינדיאני, והוא פתח את הדלתות לספרות האקוודורית בעולם. הספרות שלו היתה חשובה מאוד לאותם הימים, והשפיעה גם על סופרים דרום אמריקאים אחרים. הוא הפך לייצוגי מאוד. אבל השפעתו נמשכה בעיקר עד שנות השישים."

תשעה ספרים פרסם איקאסה, שבעה מהם רומנים ושני קובצי סיפורים. ספריו לא התיישנו, והם נלמדים גם כיום בבתי-ספר ובאוניברסיטאות באקוודור. ביוני 2006, כאשר מלאו מאה שנה להולדתו, יצאו מהדורות מחודשות של כל ספריו. במיוחד שני הידועים והנחשבים ביותר, הואסיפונגו ואל צ'וּיָה רומרו אִי פלורֶס, שנכנסו לקאנון של הספרות האקוודורית והדרום אמריקאית. אבל פה ושם שמעתי בחוגי הספרות המקומיים גם קולות הטוענים, שחלק מספריו התיישנו במידת-מה ועשויים להיחשב כיום אנכרוניסטיים במקצת בשל סגנון הריאליזם החברתי שאבד עליו הכלח. בכמה מהסצנות של הואסיפונגו מתגלה איקאסה גם כנטורליסט. רק בספריו המאוחרים יותר, ובעיקר באל צ'ויה רומרו אי פלורס, אולי ספרו הטוב ביותר, שהתפרסם 24 שנה לאחר הואסיפונגו, הוא נוקט טכניקת כתיבה מודרנית יותר ויוצר סינתזה של כל הערכים הספרותיים והנושאים שעליהם כתב בנובלות הקודמות שלו.

   אולם גם מבקריו מסכימים, שאי-אפשר לכתוב את סיפורה של הספרות האקוודורית ושל אמריקה הלטינית ואת סיפורם של האינדיאנים בלי להתחיל באיקאסה. מצד שני טוענים חסידיו, שהספרות האקוודורית לא רק מתחילה אלא גם כמעט נגמרת בו. גם אם הוא התיישן במקצת, אחריו לא קם אף סופר בשיעור קומתו ובמידת הפרסום שלה זכה בעולם.

 

 

תגובה אחת

  1. היי ירון
    כל כך מענין.ההשוואות לעם יהודבעצם ע משפל ת עצמו בכל מיני צורוצ.
    אבל גם הטוב.
    גמר חתימה טובה
    טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לירון אביטוב