בננות - בלוגים / / שיח מורות סתווי על שירה
שמורת מגדלי הבננות - הבלוג של הדס מטס
  • הדס מטס

    בערך מ-1968, שאז נולדתי, ועד סיום התיכון גדלתי בכפר ציורי וקסום (מילים אחרות ל"חור כמעט הכי נידח ביקום") להלן: השמורה.    יש לי 3 ילדים, ושותף לחיים שהוא גם שותפי בהוצאת הספרים אגס – המתמקדת בספרות נשים. בימים אלו ממש יצא לאור הכחול - ספר ניו זילנדי יפיפה על בחירה בלתי אפשרית של אישה בין אהבת גבר לאהבת ילדיה. לפני כשנה יצא לאור תאונת עבודה – ספר מתח שכתבתי.   העלילה נוגעת ביחסים המורכבים בין ילידי הארץ לעולים מרוסיה ובחיים הבודדים של הרווקות בעיר הגדולה.   הספר  מדגיש את האופן שבו בעידן הדיגיטלי שלנו מקום העבודה משתלט על חיי העובדים.   הרבה מתח, המון הומור.   ממש במקביל להולדת בתי הצעירה יצא לאור  הרומן הראשון שלי - "רבע עוף" המיוחד ב"רבע עוף" הוא גיבורה שמנה. הספר מלווה את רוית, אישה נאה ומצליחה, בהכנות לבר מצווה של בנה, בתוך מציאות אישית כואבת של הנשים השמנות, שרבות מהן חיות בינינו אך מעטים מתייחסים לקיומן.

שיח מורות סתווי על שירה

 

 

(יונה מורה לתנ"ך, לאה מורה לספרות. להלן תמליל השיחה. התגובות שלי, בלתי נשמעות בעליל, יופיעו בסוגריים):
יונה: את יודעת שקיבלתי את השירים.
(הא?)
לאה: אה, גם את קיבלת?
(היא שמחה, היא מחייכת, אלה ודאי שירים מאוד יפים).
יונה: כןןןן. בטאאאאאח. מה חשבת, שאני לא אשיג אותם?
(איך משיגים שיר? צריך לרוץ ממש מהר, במיוחד אם מדובר בכמה שירים שרצים ביחד. אולי זה מירוץ שליחים? או לפידים?)
לאה: טוב, אבל את מדברת על חורף, נכון?
(שיר חורף? איזה שיר חורף יכול להיות? איזה כיף לתלמידים היום שלומדים שירי חורף. אני מכירה כמה וכמה שירי סתיו, אבל באמת, שיר חורף לא עולה כרגע בדעתי)
יונה: נכון, עכשיו זה חורף.
(מה את אומרת? באמת בשבת ירד קצת גשם, מעניין אם היו לומדים אותו)
לאה: אבל מה תגידי אם אגיד לך שקיבלתי את הקיץ?
(פשששש… ככה מקבלים קיץ? פתאום ביום סגריר אשר כזה? שווה להיות מורה לספרות).
יונה: אלה השירים, זה מה שאמרו לי. בינתיים זה חורף.
(נו, אז איזה שיר חורף אני מכירה? אולי אלתרמן? בטח אלתרמן זה היה. כשהייתי בתיכון נורא רציתי שירים של אלתרמן. אבל עכשיו אני נזכרת רק בשירי קיץ שלו. לילה בקיץ, איך קראו לו? – "בוהק הסכין בעין החתולים")
לאה: אז זהו, שגם קיץ כבר יש.
(מה היא מנפחת את החזה שלה בכזאת גאווה. אפשר לחשוב במה זכתה, כולה שירים ישנים של חורף וקיץ)
יונה: לא ידעתי שכבר יש קיץ.
(כמה שהן רוצות להראות שיש להן סקופ ביד. גם כן.. ומי שמלמד תנ"ך אל ייראה בשמש. אה… אל ייראה בשיעור… ספרות? ומי שמלמד שירים לקיץ אל ייראה ב… מועד חורף.
(לוקח לי כמה דקות [ארוכות] להבין. זה עונשו של מצותת?) 

 

 

8 תגובות

  1. מה עשית לי?
    קילקלת לי הכל.
    אני מורה לתנ"ך ורציתי לספר איך השגתי שיר על סתיו ולארח את המשורר באחד הפוסטים הבאים.
    מה אעשה?

    • גיורא, למה קלקלתי?
      זו דווקא הזדמנות להזמין אותנו למקום שבו מורה אחד כן הצליח להשיג שיר.
      מורה עם נשימה ארוכה

  2. הדס, מחוייך ונחמד. אני אוהבת כל עונה בעיתה, אבל מכולן – את החורף.
    יפה בעיניי הברכה. שנה טובה גם לך.

    • מירה, חשבת פעם מדוע את החורף את אוהבת יותר?
      אולי זו העונה שבה חל יום הולדתך?
      שמתי לב שזו העונה שמרבית האנשים אוהבים יותר מאחרות. אולי שארית ממהתרגשות של ימי הילדות?

  3. יקח לי זמן להבין, אני עוד תוהה שם איתך, איך משיגים שיר. לי הוא תמיד בורח וכשהוא עומד מוכן להרשם אני בדיוק עומדת להרדם ובבוקר הוא בורח לי כמו גדול.
    אבל איחולי אגס אני מבינה ואוהבת ומאחלת לך איחולי תפוח בדבש.

  4. היי הדס מקסים השיח מורות פה, הרצון למצא שיר.. כמו לצאת ליער לחפש פרח לב הזהב.
    שנה טובה טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות להדס מטס