כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים
-
עקיבא קונונוביץ
שמי עקיבא קונונוביץ, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1937. נשוי+4+3 נכדים. עליתי ארצה עם משפחתי ב1969, ישירות למדרשת שדה בוקר, שם לימדתי ספרות ולשון עברית בתיכון ובסמינר למורים עד 1977.
בעל תואר מ.א. (בהצטיינות) בספרות השוואתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
משנת 1977 עד לפרישתי לגמלאות (2003) לימדתי ספרות ולשון עברית בבתי ספר על-יסודיים ובמכללת דוד ילין.
אני תלת-לשוני: זכיתי בפרס שמערקע קאטשרגינסי מטעם הקולטור קאנגרעס בבואנוס איירס, בשנת 1955, על שירים באידיש.
זכיתי בפרס "רוסאריו קאסטייאנוס",מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1976,(מאמר עיוני על שירתה של המשוררת המקסיקנית הנ"ל).
כתבתי שירים בספרדית ותרגמתי. ערכתי אנתולוגיה של שירי נתן יונתן בשפה הספרדית (מקור מול תרגום) APOSTAR AL TIEMPO, בהוצאת ויזור, מדריד, 2008.
אני ממשפחה של דוברי עברית. אבי ז"ל הכריח אותי ללמוד עברית מגיל 7. אני כותב שירים בעברית משנת 1961, כשערכתי את כתבי העת העבריים "צהר" ו"רימון" (אפשר לעיין בהם בספרייה הלאומית, בירושלים). כתבי עת אלה נמכרו בתחנת המטרו בבואנוס איירס. היו להם כ-2000 מנויים ומומנו גם על ידי מודעות בעברית מטעם בתי עסק של יהודים.
בארץ פרסמתי (בשנת 1974) את הספר "דקדוק ללא פיהוק" (הנחלת הדקדוק בעזרת הומור) בהוצאת סמינר שדה בוקר (בהמלצת משרד החינוך).
פורסמו שירים ומאמרים ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מאזניים","מבוע", "מקור ראשון", "במכללה", "עלון למורה לספרות" ועוד.
הוצאתי לאור 2 ספרי שירה:
1. "הקול והקולר", ספריית פועלים, 1992 (בעריכת נתן יונתן). זכה בפרס "פרננדו חנו", מטעם קהילת מקסיקו.
2. "הקולר והקול", הוצאת כרמל, 2004.
3. "האדם דיסלקטי", בשלבי הוצאה לאור.
אני נמנה עם הועד המנהל של בית הסופר בירושלים.
העולם לפני
הייקו
לשמואל פקר ז"ל, ידידי הבכור
מַחֲנָק רַךְ
קִיר
וְעוֹד קִיר
דֶּלֶת
וְעֵינִית
שֶׁאֵינָהּ קוֹרֶצֶת.
2009-06-18
כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים משורר, עורך, מתרגם
שיר מקסים לאיש מקסים, שגם פגשתי, וגפ שמעתי עליו רבות מבתו בטינה, וגם היה סופר ידוע בארגנטינה.
יעל, תודה על תגובתך. באשר לשמואל פקר ז"ל, אם זכרוני אינו מטעני אחד מספריו תורגם לעברית.
עקיבא
את שמואל פקר ז"ל הכרתי כמחנך דגול וכאדם אציל נפש .לימדנו הרבה שנים באותו בית הספר
והשיר כמובן עדין , מינימליסטי ועמוק
חנה, אני מתאר לעצמי שזה היה בקריית גת,נכון?
עקיבא
כן 30 שנה, שם פגשתי את האדם הנפלא הזה אחר כך יצא לפנסיה והם עברו למרכז
מלים בודדות
מלים מעטות
רגש כן ועמוק
הן מעבירות
שלך
מאטעלע
מוטי, תודה, שוב שימחת אותי. עקיבא
היי עקיבע
נוגע ללב, ומפתיע
להתראות טובה
תודה, טובה,
מעניין אותי לדעת למה הוא מפתיע?
להתראות
עקיבא
אהבתי את התמצית החריפה והמשחק הצלילי
המיטיב לבטא את מה שבעיני הוא 'העולם אחרי' ואולי , 'העולם בלעדֵי'
(( המיטיבים
אהוד, דבריך ראויים לעיון, ואעשה זאת. תודה
עקיבא
מעט המחזיק מרובה.
העולם לפני מה? המוות?
אמיר, בדיוק לזה התכוונתי" העולם כמה רגעים לפני המוות.
תודה
עקיבא
עקיבא
הכרתי אותך כילדה, אבל לא שכחתי. תודה על השיר המרגש. אבא היה אוהב אותו. שלך בטינה
לבטינה היקרה,
אני שמח לחדש את הקשר. לא פעם אני חושב על אביך, "ידידי הבכור".
מקווה להתראות
עקיבא
קינה עדינה, עקיבא.
רות, הוא באמת היה ידידי הבכור.
תודה גם על הדיוק בתיאור השיר הזה.
עקיבא
כל הכותב שירה כאילו ברא עולם מלא
שלו שמיים וארץ וכל כוכבי מרום
מנצנצים ברקיע
בעברית
שפה חדשה, עמוקה וכל כך עקב(א)ית
אוהד, שימחת אותי מאד שנכנסת לבלוג הזה.
להתראות בקרוב
עקיבא
שיר חזק ונוגע.
הצטמררתי והתמלאתי שוב געגועים.
שמואל היה דודי האהוב מאד.
סיוון, מעגלים נסגרים, ואני שמח שקשורים לשמואל, ידיד אמיתי.
עקיבא
ברכותיי לפתחיחת האתר.
פתחת אותו עם שיר קצר וחזק.
בכול שירה חשתי משקע רב.
שמואל, תודה על דבריך.
אגב, התחלתי לקרוא את סיפוריך, ואני נהנה מאד.
להתראות
עקיבא
שיר יפה ונוגע ללב.
תודה שהיקדשת שיר זה לסבי האהוב שמואל.
מתגעגע לסבא.
ניב(הבן של דני).
ניב, שוב זכיתי. מקווה אי- פעם להכיר אותך.
עקיבא