כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים משורר, עורך, מתרגם
סוֹנֵט מִתְבַּגֵּר
אֲנִי לַח וְאָדֹם,
חוֹנֵק כְּמוֹ הָעֲנִיבָה
שֶׁל אַבָּא בַּמִּשְׂרָד כְּשֶׁדִּקְלֵם הַיּוֹם
בַּטֶּלֶפוֹן: "אַתָּה כָּבֵד מֵרְבָבָה!"
נָכוֹן שֶׁאֲנִי לוֹחֵץ,
יוֹרֵד לִלְחָיָו,
אֲבָל כְּשֶהוּא מוֹשִׁיט
יָדוֹ לִלְחָיַי: "נוּ, תִּתְבַּגֵּר!" אֲנִי כְּמוֹ חֵץ
נִנְעָץ בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו,
וְהֵן כְּמוֹ שׁוֹט עַל זוּג עֵינַי הַמְלַטְּפוֹת
רַק אֶת עֵינֶיהָ הַחוּמוֹת.
אוֹתָהּ אֲנִי מַרְטִיט,
אִתִּי הִיא מְרוּצָה
כְּמוֹ חָזֶה פּוֹשֵׁט חֻלְצָה.
סונט חידתי
שיר יפה. רמזים לתהליכי התבגרות. קרבה ודחיה בן-אב,באמצעות תמונות דרמטיות, לא שיגרתיות, המעצימות
את הדחפים הסותרים.הצומת בין התעוררות מינית לדמוי הגברי, המתפתח גם באמצעות האפן שהאב מתבונן בבנו.עמימות וחידתיות הן לאו דווקא ענין שלילי.
יפה השימוש המיוחד שעשית בארמזים המקראיים : דודי צח ואדום ודגול מרבבה, כדי להבליט את המתחים בין הדובר המתבגר לאביו. העיקר שהכעס מעודן בסוף ומותמר לאהבה ורוך שהוא(הדובר) מעניק לאהובתו – מחיצים של עוינות לחיצים של קופידון. יפה השיר, עקיבא
חנה, למדתי על המתח המתמיד בין אב ובנו, בין להתפגר ובין להתבגר. אני חש שאני מתבגר, בינתיים.
תודה
עקיבא
עליזה, תודה על דבריך. נראה לי שקלעת לעומק.
עקיבא
אהוד, אני אוהב את מושג "חידתי", כי בשבילי החיים והשירה שאני חולם עליהם הם חידה.
תודה
עקיבא
קראתי עד עתה שלושה משיריך והם התברכו במינימליזם רגשי חזק. מעט המחזיק את המרובה. אהבתי. רני.
רן, דבריך חיזקו אותי, בעיקר מה שאמרת על הצד הרגשי.
תודה
עקיבא
ידיד יקר,
קראתי מספר פעמים.
בקריאה ראשונה הלכתי לאיבוד
אבל לאט לאט עלה המסך
ואני ראיתי מתבגר ששר לעלמה ורואה בכך ביטוי סוער
לגבריות שאחת ממשמעויותיה היא מעבר המיקוד מתחת לאבא אל על הנערה
בברכה
מאטעלע
תודה לך, מוטי היקר,
למדתי משהו חדש על השיר הזה.
שלך
עקיבא