אמא אמא התרוקנה מעצמה היא שוכבת מאובנת תחת כלוב אבן אני שומעת את שריקת עצמותיה החלולות וקולה קר ומוצק מתגלגל כמו מפל סלעים היא מתפוררת לחצץ לזכרונות קטנים וּרחוקים לו יכולתי להדביק רסיסים לנצור כישוף אהבה ממנה 2012-07-14 תמי קאלי
לו יכולנו להדביק רסיסים
לנצור כישוף אהבה ממנה
שורה יפה בשיר כאוב ונוגע ,תמי
תודה חנה (וסליחה על כל הפעמים שיכולנו לדבר ולא מצאתי כוחות לכך)
וואו, מלא עצמה כמו סלע ומתפורר לזכרונות קטנים כחצץ געגועים.
תודה אורה.
וואו. כמה אפלה בשיר אחד.
שיר חזק.
תודה גלית ואייל..