בננות - בלוגים / / אירועים וספינת חלל אדומה

אירועים וספינת חלל אדומה

 

על המיצב שהיה בקרון הספרים בטבעון אפשר לקרוא כאן (וגם לראות). ובערב שבת האחרון נערך ערב לכבוד ספרי בחיפה במסגרת חוג שמנהלת פרופ' רינה בן שחר. רינה סייעה לי למצוא את השם לספרי – "עכשיו הזמן לומר אמת", ובערב דיברה על הספר. דיבר גם ד"ר חגי רוגני – מרצה לספרות ממכללת אורנים. היה מרומם נפש ורוח. וביום שישי הקרוב ב- 14.5.10 בשעה 11:00 אירוע נוסף שבו אשתתף במוזיאון מגדל דוד בירושליים. שמו "אישה והעיר הקדושה" – אתם מוזמנים לראות פרטים כאן:http://www.towerofdavid.org.il/Hebrew/Category11/Woman_and_the_Holy_City
וגם באתר הפייסבוק של המוזיאון:
http://www.facebook.com/event.php?eid=114326085274919&index=1

וסיפור קצר:

                               ספינת חלל אדומה
 

ספינת חלל אדומה נחתה בחצר. יכולתי לראות אותה: אליפטית צבועה באדום מבריק. ישבו בתוכה יצורים אדומים קטנטנים, שחבשו קסדות אדומות והיו עסוקים מאוד. לא היה להם זמן לדבר אתי, אבל עצם הנוכחות שלהם הרגיעה אותי, ולו מפני שלא הייתי לבדי.
פתאום הגיע מלאך. לבן עם כנפיים והכל. הוא היה מלאך אינטליגנטי מאוד. הכיר אפילו את פרויד. הדבר הראשון שהמלאך הזה אמר לי זה שהמשמעות של בריאות נפשית היא לאהוב ולעבוד. אמרתי לו שבזמן האחרון יש לי בעיות בשני התחומים האלה, והוא הציע שנשב וקיפל את הכנפיים. היה שם סלע מתחת לעץ והתיישבנו עליו. מסביב לא היה כלום, היה ריק, אבל אז נזכרתי שוב באנשים הקטנים, האדומים.
משנזכרתי בהם יכולתי לראות שיש להם כלמיני כלים שבעזרתם הם לוקחים דגימות מהאדמה. אחר כך הם הכינו לעצמם אוכל ואכלו וישנו. אני לא עשיתי כלום – פשוט ישבתי והתבוננתי בהם, באיך שהם חיים. כשהם היו צמאים הם חפרו באר, ובבאר היו פתאום מים. החיים שלהם היו מאוד פשוטים. המלאך כבר לא היה. נעלם. עכשיו היינו שם רק הם ואני, והם הלכו וגדלו והבגדים שלהם הפכו להיות רגילים והחללית נעלמה. כך מצאתי את עצמי פתאום בין בני אדם אמיתיים. אחד מהם הבחין בי, ניגש אליי והזמין אותי להצטרף אליהם, לאכול איתם. רק אז הבנתי כמה הייתי צמאה לקרבה אנושית. רוב החוסרים, מסתבר, מתבררים בדיעבד. 

 

15 comments

  1. טובה גרטנר

    היי חני
    איזה סיפןר מקסים, מתי כתבת אותו? אני אוהבת את ההצפה של הרגשות.
    ספרי עוד על מה היה בארעוים, נשמע שהיה וקרה לך הרבה.
    להתראות טובה

  2. איריס אליה

    חזקי ואימצי, חני יקרה. התרחשויות רבות ומרגשות.

    • חני שטרנברג

      איריס יקרה, תודה רבה. כן, תקופה של הרבה התרגשויות שאני לומדת להכיל. הרבה הצלחה לך בכל מעשייך 🙂

  3. משמח לקרוא על הפעילויות האמנותיות שלך, חני, שיהיה בהצלחה
    והסיפור מקסים
    אכן כולנו זקוקים למגע אנושי מנחם,
    יש לנו מה ללמוד מהיצורים האדומים הקטנטנים האלה
    הם לא שכחו מה שחשוב

    • חני שטרנברג

      תודה רבה לך, חנה יקרה. זאת כנראה הסיבה שבגללה הם הגיעו – כדי ללמד, להזכיר 🙂

  4. חני ובהצלחה ביום ו' יפה התמונה שלך השמאלית זו את ? אמת ?
    נשמע מרתק ד"ש לעיר הקודש
    מטבעוני לשעבר:-)

    • איריס אליה

      אבנר!!!!!!! אתה מטבעון? גם אני!!!

      • איריס מה את אומרת, U
        בוגר בי"ס קק"ל 🙂 רחוב הבונים הציפורנים ובית שערים ויער השומרות.
        הפילים הורודים זה תעופה בירידה לקולנוע זוהר … בחלומות .
        אבל על זה נדסקס בהמשך פה זה הבלוג של חני 🙂

    • חני שטרנברג

      תודה רבה אבנר גם על התגובה הזאת. אם אתה מתכוון לתמונות שבפייסבוק אז כן, אני היא השמאלית. ובעיר הקודש גרתי בעבר עשר שנים, אמסור לה ד"ש בשמחה. יפה איך שמקומות מתחברים.

  5. חני ליבנה

    חני, עלי והצליחי!!{את כבר עושה את זה}נפלא לשמוע

Leave a Reply to חני שטרנברג Cancel reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*


*