רן יגיל סופר ועורך

הבנאליות של הרוע ואי הבנאליות של הפרוזה. יעל שכנאי לקחה על עצמה ברומן החדש שלה (ילד רע) נושא גדול. גדול מאוד. מה קורה כשהרוע האנושי, הבלתי מוסבר והבלתי מופענח, פוקד אותנו – אנשים פשוטים שאינם מורגלים בו. אנו לא נבחרי ציבור שואפי כוח החשים תחושת שליחות ועוצמה – אחראים הקובעים גורלם של מיליונים. אנחנו, האנשים של היומיום השגרתי שמחפשים את ...

מיכל ילדה טובה. לשכנע את עצמה בכך, על כל מה שמשתמע, היא גם כותבת שירים. מיכל ילדה טובה. משמעות הדבר כי היא נשארת בתחום הילדות, גם לאחר שזו תמה מזמן והשנים חולפות. משמעות הדבר, שכל חשבונותיה מאז הילדות לא תמו ולא נשלמו. משמעות הדבר שהיא מרגישה לא פעם אשמה, וכדי להשתחרר מאשמה זו היא מתארת (גם בשירים) את שהיה, ואומרת ...

על ספר השירה של אורה ניזר "לאט החושך נוגס", מאת המשורר והעורך יקיר בן־משה: "בְּטֶרֶם דִּמְדּוּמִים/ נִיחוֹחַ שְׁקִיעָה לָכוּד בְּתוֹךְ הַבַּיִת."; היש משפט יפה יותר לפתוח בו ספר שירה? "לאט החושך נוגס", ספר שיריה החדש של אורה ניזר, עומד כולו על שפת האור, ליתר דיוק: על שפת דמדומי האור – שפת השקיעה והזריחה. בדרך עדינה ובוטחת, בלשון שקופה, קריסטלית עד ...

אל  מול  היִפעה   בַּרְוָזִים שָׁטִים אַט אַט עַל מַיִם כְּמוֹ בְּמֶרְחָק נְגִיעָה – שָׁמַיִם. אֶת אֵינֵךְ גַּם לֹא אֶל אֹפֶק הַכֹּל נִשְׁתַּנָּה – נֶעֱלַם. עִם זְמַן נֶחֱלַשׁ בִּי דּוֹפֵק.   בַּרְוָזִים שָׁטִים אַט אַט עַל מַיִם שְׁתֵּי עֵינַי נֶעֱצָמוֹת תַּחַת אֵלֶּה שָׁמַיִם.     בבית מלון אמבּסדור   בְּבֵית מָלוֹן אַמְבָּסָדוֹר, בְּקַרְלוֹבִי וָארִי אֵין מַגִּישִׁים שׁוֹקוֹ חַם (גַּם לֹא ...

"אומץ לב". זהו צמד המילים העולה בדעתי למקרא שיריו היפים של אורי וייס בספר הביכורים שלו "הילד הזר" (הוצאת "עמדה חדשה"). אומץ לב על שום מה? על שום שאורי וייס אינו מתחנף לקורא. יש לו אמת והוא שר אותה בכל לבו. הוא מה שהציבור הרחב יכנה שמאלן קיצוני, אבל הוא לא נגד, ממש לא. הוא בעד. הוא רוצה שהדברים ייראו ...

חן ישראל (קלינמן) יסודות ויחזקאל נפשי הם שני משוררים רליגיוזיים מעולים, כל אחד בדרכו. זאת קביעה שאפשר להוכיח בשיריהם אחת לאחת. גם אצל (קלינמן) יסודות וגם אצל נפשי קיימת תחושה בשירים שהדת באשר היא, כל ממסד דתי, מצֵרה את קונוס האמונה ואת ההתחברות של האדם אל אלוהיו. מספיק מבחינתם – אצל (קלינמן) יסודות זה בא לידי ביטוי בנוסח הרחבוּת האקספרסיבי ...

אני ואפסי   1 כבר חצי־שנה לא דיבר עם ׳אני ואפסי׳. מחלבה של כסף היה קורא לה, אוכלת־חינם שינקינאית, נצלנית עם האף למעלה, הקיצור – אני ואפסי עוד. ירד מה׳פורד׳ החדשה בזעם. נזכר: אשתי תמיד אומרת שבעצם נולדתי להיות רווק ורק במקרה הקמתי משפחה. ״ישראל, ישראל הוא באופיו רווק גמור: מאלה שטסים מבית־מלון לבית־מלון עם מזוודה אחת, תחתון, עליון, מברשת ...

אלכסנדר קוצ׳טקוב הבלדה על הקרון אפוף העשן מרוסית: רומן וטר, בלוויית הערה משלו -אֲהוּבָתִי, כְּאֵב מַפְחִיד הוּא, עֵת הִתְאָרַגְנוּ בְּשָׁרָשֵׁינוּ, – אֲהוּבָתִי, כְּאֵב מַפְחִיד הוּא לְהִשְׁתַּסֵעַ בְּמַגְזֵר. פִּצְעֵי הַלֵּב לֹא עוֹד יַגְלִידוּ, הֵם יִשְׁתַּפְּכוּ בְּקִינוֹתֵינוּ, פִּצְעֵי הַלֵּב לֹא עוֹד יַגְלִידוּ – הֵם יִשְׁתַּפְּכוּ כִּשְׁרָף בּוֹעֵר. -כָּל עוֹד אֶחְיֶה, אִתְּךָ נוֹתַרְתִּי – בְּרִית דָּם וָנֶפֶשׁ לֹא יַתִּיכוּ – כָּל עוֹד אֶחְיֶה, ...

החג השני קרב ובא ולכבודו אני מפרסם עוד רשימה על ספר השירים הנושאי והיפה של טל איפרגן "הגדה – אם תרצו". המשורר, הסופר והפילוסוף צדוק עלון כתב את הדברים הללו שהקריא לאחרונה בערב לכבוד צאת הספר לאור. הנה: עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדַעַת / שֶׁלְּצַד הַסֵּדֶר הַנּוֹכְחִי / יִהְיֶה בְּסֵדֶר / בְּתוֹכִי. // נִתָּן לְהַרְגִּישׁ / אֶת הַסֵּדֶר הַזֶּה / מִתְקָרֵב עַד ...

באותם ימים, המהלך ברחוב 60 במקביל לחוף הים וקרוב אליו, צעד בסמטאות העיר העתיקה, יפו, הבנויה מכורכר וערב רב של רחובות ובתים נמוכים רווים המולה של בתי קפה, קוביות שש-בש, עשן נרגילות ועגלות סוסים שמובילות קרח, נפט ואבטיחים. אותו הלך פנה ברגע מסוים שמאלה ועלה בסמטה כחמישים צעדים. הוא נעמד בפני מבנה רצפתי קטנטן בן שלוש מדרגות אבן, שהוביל לדלת ...