בננות - בלוגים / / כפר נטוש (שירים), מריוס קלארו, תרגום: מנחם מ' פאלק, ספר חדש
רן יגיל

כפר נטוש (שירים), מריוס קלארו, תרגום: מנחם מ' פאלק, ספר חדש

כפר נטוש / מריוס קלארו

הוצאת "עמדה", 2021, 134 עמודים

תרגום: מנחם מ' פאלק

 

הכפר הנטוש הוא ספר שיריו השני של מריוס קלארו, משורר, עורך ומבקר ספרות מהעיר יאשי, רומניה.

ספרו הקודם "תרגיל בבדידות" שראה אור בהוצאת "צור אות", 2014, כלל שירים שעסקו במוטיבים שונים, כמו  אימת הקיום, חלופיות ההוויה, נפלאות הטבע, בדידות האדם, געגועים וכוח האהבה ועוד.

הספר הנוכחי, שאף הוא מופיע במהדורה דו-לשונית בתרגומו של המשורר והמתרגם מנחם מ' פאלק, בנוי סביב נושא אחד והוא – המהות של הכפר וחיי תושביו ברומניה.

הכפר הרומני מסמל עד היום את הקשר לעבודת האדמה, לאמונה בכנסייה ושימוש בסמליה, לחיים הפשוטים, לאהבה הבסיסית, העמוקה בין בני זוג, וכן הכפר גם מתקשר לחינוך ולקשר המשפחתי. הספר הזה מתאר באופן מרגש את התפוררותו של הכפר, את איבוד מעמדו בחברה המודרנית, ואת כניעתם של הצעירים להנאות החולפות בעידן החדש.

במטפורות מורכבות כפי שנהגו לכתוב פעם, מתאר המשורר את ההתרחקות מעבודת האדמה, מהאמונה, מהחיים הפשוטים בטבע.

דרך עיניו, הוא מצליח לתאר בצורה עדינה ביותר את היחסים הזוגיים בין אלו שנותרו עם הרגליים על הקרקע בהיותם עדיין בחיים, לבין אלו שעלו לעולם הבא וסמלי האמונה חבוקים בידיהם.

לפנינו ספר שמביא בצורה פואטית את מעבר הכותב מהעולם של פעם לעולם המפורר וחסר התוחלת הנוכחי, והקורא חש את עולם הגעגועים – העולם האוניברסלי ולא רק זה של מדינת הכותב.

 

כְּפָר נָטוּשׁ

לְרוֹמַנְיָה שֶׁל הַיּוֹם
שָׁם הַנֶּצַח מֵת לְאַט לְאַט, כְּפָר אַחֲרֵי כְּפָר

 

הָעֵצִים יָצְאוּ לְשׁוֹטֵט

מַחֲזִיקִים זֶה בָּזֶה כְּמוֹ גּוּרִים בִּרְצוּעַת הַצֵּל אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים,

אֲחָדִים אַף מֵתוּ

זוֹחֲלִים עַד שׁוּלֵי בֵּית הַקְּבָרוֹת

עוֹנוֹת לְלֹא שֵׁם זָרְמוּ דֶּרֶךְ אֲבַק הַדְּרָכִים

שְׁכָבוֹת שֶׁל בְּדִידוּת עָבוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר

 

דֶּרֶךְ עִקְּבוֹת הַסֻּלְיוֹת שֶׁל אֵלּוּ שֶׁהָיוּ

אוֹרְגִים לְעַצְמָם אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבֵּין יַלְדוּתִיּוּת

פְּרָחִים בַּעֲלֵי נִיחוֹחוֹת בַּנְּשָׁמָה וְשָׁרָשִׁים בָּרָקִיעַ

נְטוּשִׁים עַל-יְדֵי הַיְלָדִים.

 

עַל חוֹף הַשְּׁלוּלִית שֶׁקִּרְקוּר הַצְּפַרְדְּעִים עָזַב אוֹתוֹ,

הַיָּמִים,

אֲפֹרִים אוֹ סְחַרְחָרִים מֵהָאוֹר

יוֹרְדִים עֶרֶב אַחֲרֵי עֶרֶב

מְאַפְשְׁרִים לְהִגָּנֵב עַל-יְדֵי הַלֵּילוֹת הַלּוֹבְשִׁים אֶת הַכְּפָר

שֶׁלֹּא נוֹתַר בּוֹ אִישׁ כְּדֵי לַחֲלֹם

 

בֵּין הַבָּתִּים

שְׁבִיל בַּעַל נְשָׁמָה מְאֻבֶּנֶת חוֹלֵף בִּמְהִירוּת

רַק הוּא זוֹכֵר עֲדַיִן

שֶׁהַנֶּצַח נוֹלַד לִפְנֵי הֲמוֹן הֲמוֹן זְמַן בַּכְּפָר

 

ציור העטיפה: חווה צוטרין-נתן

 

4 תגובות

  1. חווית הקריאה שלי בשיר שכל בית בו הוא כמו מעיין הייקו שמחזיק בתוכו תמונה מלאה, שאמנם צריך מרחב נשימה לבנות אותה בדימיון, אבל יחודה של התמונה הוא בכך שהיא למעשה נמחקת, היא הצל של עצמה, היא השארית, היו תמונות שנראו כמו מה שנשאר אחרי מלחמה

    • חיה היקרה, שלמי תודה על הקומנטציה לשיר. אמסור למנחם. יום נהדר. רן יגיל

  2. שיר מקסים. אפשר לראות את העצים משוטטים בזיכרון

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל