בננות - בלוגים / רן יגיל / נופים אורבים לטרף, ספר שירה חדש של פנינה פרנקל
רן יגיל
  • רן יגיל

    סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987) <שירים> מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988) ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996) ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) <נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל> סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001) נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) <רומן סמי ביוגרפי על חייו של המשורר המקולל נח שטרן>  הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006) אני ואפסי רומן  (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008) עריכה: הצעיף האדום / יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997) בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף ירון אביטוב> טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) <בשיתוף ירון אביטוב> הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות  

נופים אורבים לטרף, ספר שירה חדש של פנינה פרנקל

פנינה פרנקל היא יוצרת ברוכת כישרונות. היא ציירת, סופרת ילדים וגם, כמובן, משוררת. ספר השירים הקודם שלה שראה אור בהוצאת "עמדה" בעריכת המשוררת ליאת קפלן נקרא "לכודה בפקעות של זיכרון". זהו ספר חד תמטי, מחזורי ופוצע, על אובדן בן זוגה ועל יציאה מן האבל.

 

הספר שמתפרסם עתה ב"עמדה" הוא רב נושאי ובו שבעה שערים. אני בחרתי להתמקד בשירים אחדים שיש להם קשר ישיר לשמו המפתֶה של הספר "נופים אורבים לַטרף". בדרך כלל כשאנחנו חושבים על שיר נוף אנו חושבים על שלווה ופסטורליה, על הבּטה אינטימית וחודרת אל ליבתו של הנוף וגם אם הוא סעור, הנוף, הרי שההתבוננות המתארת של הדובר משאירה תמיד מקום לחיצוני ולמרוחק.

 

אבל אצל פנינה פרנקל בשירים שאביא להלן הנופים הם נופים מסוכנים. הסובייקטית רואה עצמה ואת חייה, את גורלה בהם, ויש בנופים האלה משהו קיומי המרמז על אי סדר בלתי מובן לאדם, כאילו מתקיים בהם הכלל האקזיסטנציאליסטי האומר שהאדם זר לנוף, האדם בצד האחד והנוף בצד האחר.

 

אלא מאי, אצל פנינה פרנל, יש גם קריצה והומור בשירים. אם כבר הנופים הנחבאים והגלויים אורבים לטרף כחיְתוֹ יער, לפחות שניאכל על ידיהם ועל ידי הזמן האבוד בקריצה מסוימת, בהומור אנושי.

 

הנה ארבעה יפים משלה מתוך הספר המתקשרים לדברים שנכתבו לעיל:

פשעֵי הרוח

 

וְהֶהָרִים חוֹזִים בְּפִשְׁעֵי הָרוּחַ

עוֹצְמִים עֵינַיִם וְרוֹבְצִים אֲדִישִׁים בִּמְקוֹמָם

מָחָר הִיא תַּכֶּה גַּם בָּהֶם, תִּקְרַע מֵהֶם אֶת הַמַּעְיָנוֹת

תְּגַלְגֵּל סַלְעֵיהֶם בַּמִּדְרוֹן עַד שֶׁסַּחַף שָׁחֹר

יִגְלֹשׁ וִיזַהֵם אֶת מֵי הַנָּהָר.

 

מָחָר יִשְׂתָּרֵעַ כָּאן בַּמֶּרְחָב הַיָּרֹק

מַרְבָד רָגוּעַ שֶׁל עָלִים רַכִּים שֶׁיֵּרָאֶה כְּמוֹ

תְּמוּנַת נוֹף, יָפָה וּמֻשְׁלֶמֶת

כֻּלָּהּ זִיּוּף.

 

וּשְׂרִידֵי הָאֶבֶן וְהַבֹּץ יִלְפְּתוּ

אֶת שִׁלְדֵי הָהָר שֶׁנֶּחְשַׂף וְהוּא יִתְבּוֹנֵן

בְּמַעֲרֻמָּיו הָמוּם וּמֻפְתָּע וְיִצְעַק -

"אֲבָל לָמָּה לֹא אָמְרוּ לִי".

נוף דּוֹלֵף

 

הִגַּעְנוּ לְמָקוֹם

בּוֹ הַנּוֹף דּוֹלֵף תָּמִיד.

הַשָּׁמַיִם מַשְׁתִּינִים כָּל הַזְּמַן

כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁהָאַגָּן לוֹחֵץ אֶצְלָהּ

עַל דָּפְנוֹת הַשַּׁלְפּוּחִית הַמְּלֵאָה נוֹזְלִים

וְהַשֶּׁתֶן נוֹזֵל וּבוֹרֵחַ לָהּ מֵהַשַּׁלְפּוּחִית לְלֹא הַתְרָעָה.

פַּעַם שָׁלְטָה בָּעִנְיָנִים וְעַכְשָׁו הִיא מַרְפָּה.

כְּבָר "לֹא אִכְפַּת לָה מָה יַגִּידוּ".

לערסֵל עָלֶה ירוק

 

הַקַּרְחוֹן חוֹלֵם וּמְבַקֵּשׁ לְגַדֵּל

וּלְהַצְמִיחַ נְבָטִים צְעִירִים לְהַפְסִיק

אֶת הַקְּמִילָה וּלְמַלֵּא אֶת הַנּוֹף

בִּבְשׂוֹרָה חֲדָשָׁה.

 

אֲבָל, הוּא הוֹלֵךְ וּמִצְטַמֵּק.

מַעְיְנוֹת הַמַּיִם שֶׁמְּנַקְּבִים אֶת גַּב הָהָר

שׁוֹטְפִים אֶת סְלָעָיו לַמִּדְרוֹן

וּמְחוֹרְרִים גּוּפוֹ כִּכְבָרָה.

 

גַּם קְלִפָּתוֹ נִסְדֶּקֶת

וְלֹא נוֹתְרָה בָּהּ פִּסַּת אֲדָמָה רַכָּה

לְעַרְסֵל בָּהּ עָלֶה יָרֹק.

כמה בדידוּת פיזרו כאן

 

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה בְּדִידוּת פִּזְּרוּ בָּאִי הַזֶּה -

בְּדִידוּת שֶׁל כְּבָשִׂים שֶׁפֻּזְּרוּ הַרְחֵק זוֹ מִזּוֹ

בַּמֶּרְחָב וְהֵן מִתְגַּעְגְּעות לַמַּגָּע הַצָּפוּף

וְלַחִכּוּךְ הַחַם שֶׁל הָעֵדֶר.

 

בְּדִידוּת שֶׁל סוּסִים שֶׁנָּעִים אַט אַט

מוּל מֶרְחֲבֵי אֵין סוֹף, כִּי שָׁכְחוּ כֵּיצַד

לִדְהֹר וְלִשְׁעֹט בַּשְּׁמָמָה.

 

בְּדִידוּת שֶׁל מְכוֹנִית קְטַנָּה וּלְבָנָה

מְמַהֶרֶת לְבַדָּהּ מֵעַל הַגֶּשֶׁר –

 

וְלֹא הִזְכַּרְנוּ אֶת

הָאֲנָשִׁים.

עטיפת הספר ציור העטיפה: פנינה פרנקל

עטיפת הספר
ציור העטיפה: פנינה פרנקל

 

 

"נופים אורבים לטרף" (שירים), הוצאת "עמדה", 89 עמ', 62 שקל

ציור העטיפה: פנינה פרנקל

שערי הספר מלווים בציוריה של המשוררת

 

רן יגיל

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל