על שני סיפורים של יהודית הנדל במועדון הקריאה שלי ביפו. כולם מוזמנים

בסיפור השני רואֶה המשורר אצ"ג (אורי צבי גרינברג) – איש המהלך בגדולות בתוך השגרה היומיומית, חולם על מלכות יהודה ברמת גן הבורגנית – רואֶה הוא כהשתקפות את אִמה של המספרת, חומֶה, בַּבַּת היושבת בבית קפה בדיזנגוף. פעם אחת ראה המשורר את האם בגולה, והיא נחקקה בתודעתו כיֵשות נשית בלתי נשכחת. בפרט הוא זוכר כיצד עמדה, את הסילואטה שלה, את המצב, את התנוחה, את הפנים. המשורר עשה רושם בלתי רגיל על המספרת. היא מתארת אותו כמי שגדול מן החיים עצמם, גדול מן היום ומן הלילה. התבל קטנה עליו. לטובת תיאור זה היא מגייסת משורר אחר, אבות ישורון.

המוטו לסיפורי הקובץ לקוח מתוך גיתה והוא אומר: "חיים אלה, רבותיי, הרבה יותר מדי קצרים בשביל נשמתנו". כל כך מדויק באשר לאצ"ג וכל כך מדויק באשר לאביה של המספרת. כתיבתה של הנדל דרמטית, אך מאופקת. את האיפוק היא משיגה באמצעות משפטי סטקאטו קצרים ודיאלוגים חסכניים ביותר. את הדרמטיות היא משיגה בבחירת המילים. המעט שנותר טעון מאוד. הנדל מעצימה וממשמעת מצבים קטנים, פכים קטנים של היומיום. כסף קטן הופך לאוצר בלום.

מועדון הקריאה יתקיים ב-26 במרץ 2017 בשעה 19:00, בספריית מרכז מנדל, רח' התקומה 1, יפו, כולם מוזמנים.