בננות - בלוגים / רן יגיל / על שני סיפורים של יהודית הנדל במועדון הקריאה שלי ביפו. כולם מוזמנים
רן יגיל
  • רן יגיל

    סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987) <שירים> מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988) ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996) ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) <נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל> סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001) נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) <רומן סמי ביוגרפי על חייו של המשורר המקולל נח שטרן>  הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006) אני ואפסי רומן  (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008) עריכה: הצעיף האדום / יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997) בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף ירון אביטוב> טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) <בשיתוף ירון אביטוב> הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות  

על שני סיפורים של יהודית הנדל במועדון הקריאה שלי ביפו. כולם מוזמנים

במועדון הקריאה שלי ביפו אשוחח על הסופרת יהודית הנדל ז"ל. אעסוק בשני סיפורים משלה מתוך הקובץ "כסף קטן" (הוצאת הספריה, 1988) עורך: מנחם פרי. הסיפורים הם: "נמוך, קרוב לרצפה" ו-"איך הִכּרתי את אצ"ג".

ברקע לשני הסיפורים – הפותח והסוגר בקובץ – מצויה האֵם, אימא של המספרת, חומֶה שנפטרה בדמי ימיה. במרכזם באחד מצוי האב הזקן של המספרת המתחבט היכן להיקבר? האם לצד אשתו הראשונה, אֵם המספרת, או לצד אשתו השנייה. מדהים עד כמה ההכרעה הזאת חשובה לו ולנו כבני אדם. ההתלבטות והחרדה שבאה בעקבותיה גורמות לכך שבריאותו תיפגע. כאילו זה ישנה למישהו היכן בדיוק הוא קבור. האם זה באמת משנה? אם אין כלום לאחר המוות, מה זה באמת משנה. לבסוף הוא בוחר בעל כורחו כי הוא נידון לבחירה. הרי גם כמת, ממש כחי, לא יוכל להיות בשני מקומות בעת ובעונה אחת. אפשר לומר כי הבחירה הזאת מביאה עליו את סופו וגורמת למותו.

בסיפור השני רואֶה המשורר אצ"ג (אורי צבי גרינברג) – איש המהלך בגדולות בתוך השגרה היומיומית, חולם על מלכות יהודה ברמת גן הבורגנית – רואֶה הוא כהשתקפות את אִמה של המספרת, חומֶה, בַּבַּת היושבת בבית קפה בדיזנגוף. פעם אחת ראה המשורר את האם בגולה, והיא נחקקה בתודעתו כיֵשות נשית בלתי נשכחת. בפרט הוא זוכר כיצד עמדה, את הסילואטה שלה, את המצב, את התנוחה, את הפנים. המשורר עשה רושם בלתי רגיל על המספרת. היא מתארת אותו כמי שגדול מן החיים עצמם, גדול מן היום ומן הלילה. התבל קטנה עליו. לטובת תיאור זה היא מגייסת משורר אחר, אבות ישורון.

המוטו לסיפורי הקובץ לקוח מתוך גיתה והוא אומר: "חיים אלה, רבותיי, הרבה יותר מדי קצרים בשביל נשמתנו". כל כך מדויק באשר לאצ"ג וכל כך מדויק באשר לאביה של המספרת. כתיבתה של הנדל דרמטית, אך מאופקת. את האיפוק היא משיגה באמצעות משפטי סטקאטו קצרים ודיאלוגים חסכניים ביותר. את הדרמטיות היא משיגה בבחירת המילים. המעט שנותר טעון מאוד. הנדל מעצימה וממשמעת מצבים קטנים, פכים קטנים של היומיום. כסף קטן הופך לאוצר בלום.

מועדון הקריאה יתקיים ב-26 במרץ 2017 בשעה 19:00, בספריית מרכז מנדל, רח' התקומה 1, יפו, כולם מוזמנים.

 

download (3)

 

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל