רוזמרי
רוֹזְמָרִי הַגִּידִי לִי
אֵיפֹה הַקּוֹלוֹת הַהֲפוּכִים
הַמְּכַשֵּׁפוֹת הָאֲדֻמּוֹת הָרְצוּצוֹת
כְּשֶׁהֵן שׁוֹקְעוֹת
כָּל הַבַּקְבּוּקִים מִתְרוֹמְמִים
וְהַפִּיּוֹת רְגוּמִים
וְיִהְיוּ מְשֻׁרְבָּבִים הַשֵּׁדִים הַיְּרֻקִּים
מְזַנְּקִים מִתּוֹךְ לֹעַ הַסַּקְסוֹפוֹן
אֵיפֹה אַתְּ רוֹתַחַת בְּקַצְווֹת
ןְלָמָּה אַתְּ מִתְחַבֵּאת
מֵאֲחוֹרֵי מַלְמְלוֹת הַקִּנָּמוֹן
כְּשֶׁאַתְּ מוֹזֶגֶת לִי רוּם
עִם שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ
אֲנִי אֶעֱשֶׂה הִפּוּךְ
כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִרְאוֹת מִקָּרוֹב אֶת דּוּכְנֵי הַחֲלוֹם
וְתִדְקֹר לִי הַבֶּטֶן
מתוך ספרי החדש "שולפת את הגלגלים כדי לעקוף"
העומד לצאת לאור בהוצאת "אבן חושן"
יופי. בהצלחה
קולח ויפה. בהצלחה.
תודה, איציק
הי תמי,
אהבתי את המשפט" שאריות של השמש "זה מרבב את השיר בכתמים כמו בציור.
נכון שבי, לא חשבתי על זה. תודה.
תמי, מאוד אהבתי את הקצב הקופצני, הג"אז-בלוז הזה, ההולך טוב עם התוכן ועם התחושה של קצוות והיפוכים – רותחת ומתחבאת, אדום וירוק, לשקוע ולהתרומם… וכל זה הולך טוב עם האין-פיסוק ואין נקודה בסוף והכל ג"ם סשן. ככה לפחות אני קראתי.
תודה מירה. ממש קלעת לקצב הדברים.
יפה.גם קצת מזכיר שירים של יונה וולך.
בגלל השם??? והשד???
יפה מאוד ונוגע ללב . בהצלחה!
תודה, מירי.