תמי כץ לוריא
  • תמי כץ לוריא

            משוררת, רקדנית, מורה למחול, וכוריאוגרפית. רקדה בלהקת "בת-שבע 2", "קול ודממה". מורה בלהקת "קול ודממה", מלמדת במגמות מחול בתיכונים שונים, ומורה ורכזת מחול ב"בית פרנקפורט. בשנים האחרונות תמי יוצרת עצמאית במחול, ומופיעה עם עבודותיה על במות שונות ("אינטימדאנס" בתיאטרון "תמונע", סוזן דלל, "על חבל דק" ב"בית תמי", "מוזיאון תל-אביב" ערבי "קולאז'" ב"בית פרנקפורט" ועוד). בין יצירותיה מופע-מפגש שירה ומחול שיצרה, "רק רגע", המשלב טקסטים של שירתה וקטעי מחול, והעוסק בנושא "הרגע" באמנות. המופע הופיע בהצלחה בפסטיבל "אשה" בחולון, מרץ 2003, במוזיאון ישראל ירושלים, בתיאטרון "הסמטה" ביפו, ועוד. תמי יצרה כוריאוגרפיות לתיאטרון: "יאקיש ופופצ'ה", "החולה המדומה", "ליסיסטרטה", ועוד. תמי בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות עברית מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני בחינוך למחול מ"ברטון הול", אוניברסיטת לידס, אנגליה. תמי מפרסמת שירה במוספי ספרות ("מעריב", "ידיעות אחרונות",  "על המשמר", "דבר") ובכתבי עת ספרותיים (’שבו”,"קשת החדשה", "מאזניים", "עכשיו", "הליקון", "עתון 77'", "שופרא", "אפיריון") מאז 1980. ספר שיריה הראשון "מרחק הנגיעות" יצא ב"ספרית הפועלים" בשנת 1989 ונתמך על ידי "קרן רון אדלר".  ספר שיריה השני, "מתוך החול אל הראשית" יצא ב"תג" ב-1996, ונתמך על יד "קרן עמו''ס". ספרה השלישי יצא ב-2001 בהוצאת "גוונים", בתמיכת "קרן תל-אביב". ספרה הרביעי ,שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" יצא ב- 2008 בהוצאת "אבן חושן", בתמיכת "קרן עמו''ס" ו"המועצה לתרבות-מפעל הפיס".

רוזמרי

רוזמרי
 
רוֹזְמָרִי הַגִּידִי לִי
אֵיפֹה הַקּוֹלוֹת הַהֲפוּכִים
הַמְּכַשֵּׁפוֹת הָאֲדֻמּוֹת הָרְצוּצוֹת
כְּשֶׁהֵן שׁוֹקְעוֹת
כָּל הַבַּקְבּוּקִים מִתְרוֹמְמִים
וְהַפִּיּוֹת רְגוּמִים
וְיִהְיוּ מְשֻׁרְבָּבִים הַשֵּׁדִים הַיְּרֻקִּים
מְזַנְּקִים מִתּוֹךְ לֹעַ הַסַּקְסוֹפוֹן
אֵיפֹה אַתְּ רוֹתַחַת בְּקַצְווֹת
ןְלָמָּה אַתְּ מִתְחַבֵּאת
מֵאֲחוֹרֵי מַלְמְלוֹת הַקִּנָּמוֹן
כְּשֶׁאַתְּ מוֹזֶגֶת לִי רוּם
עִם שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ
אֲנִי אֶעֱשֶׂה הִפּוּךְ
כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִרְאוֹת מִקָּרוֹב אֶת דּוּכְנֵי הַחֲלוֹם
וְתִדְקֹר לִי הַבֶּטֶן

 

מתוך ספרי החדש "שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" 
העומד לצאת לאור בהוצאת "אבן חושן"

 

11 תגובות

  1. יופי. בהצלחה

  2. הי תמי,
    אהבתי את המשפט" שאריות של השמש "זה מרבב את השיר בכתמים כמו בציור.

  3. תמי, מאוד אהבתי את הקצב הקופצני, הג"אז-בלוז הזה, ההולך טוב עם התוכן ועם התחושה של קצוות והיפוכים – רותחת ומתחבאת, אדום וירוק, לשקוע ולהתרומם… וכל זה הולך טוב עם האין-פיסוק ואין נקודה בסוף והכל ג"ם סשן. ככה לפחות אני קראתי.

  4. גילה בר-נתן

    יפה.גם קצת מזכיר שירים של יונה וולך.

  5. מירי פליישר

    יפה מאוד ונוגע ללב . בהצלחה!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לתמי כץ לוריא