ignoring the state Zen mind – beginners` mind

      יש, אני חושבת, משהו מצער בגורלה של אומה שמנהיגיה – נשיאה וראש ממשלתה – נזקקים להתערבות כירורגית כדי להרים את העפעפיים של עצמם.   קצת כמו שמשוררנו הסתווי המנוח טבע (אמתכם בוררת גם היום את מילותיה בקפידה, ועם זה – pun not intended ): אם לא ייעורו כל מלחיהַ, איך (לעזאזל, יוסיפו המהדרין שוחרי הטוב) תגיע הדוגית ...

      חוץ מכל האנשים שאני אוהבת, ולכן הם בחיים שלי, יש עוד כמה אנשים שאני אוהבת באופן לגמרי אישי, כי הם מלטפים את החיים שלי מבחוץ. שלושה מהם כבר נורא זקנים, טכנית, וכאילו תלויים כאן על בלי מה, קצת כמו רימון שנשאר תלוי על עצו עד חנוכה, ואני יודעת שעוד מעט הם יעברו הלאה, והאנושות תישטף בגל בלה-בלה ...

      הו, שלום שלום (הלוואי שמישהו יקרא אותי וישמח)!   סליחה על הנימה האישית מדי אולי, אבל גם היום אין לי מי יודע מה הרבה זמן לכלום. בטח שלא למה שחשוב. אשר על כן אפתח את סדרת הרשימות שלי כאן באמצעות טייס אוטומטי – ורק אסביר אותו בקצרה ואלך. ואקווה לטוב.     במקום הפוסט החגיגי הראשון אני ...