נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש גולדפיש' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות "שבו" האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת 'עכשיו' שבעריכת פרופ' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון "סאם ישכיב אותי לישון'' הופיע אף הוא בהוצאת 'עכשיו'.
מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות. כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים. רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג-מעריב. זכתה (פעמיים) בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.
קיבלתי שיר אהבה במקום תשובה
על מפית מקומטת בכתב- יד חרטומי קיבלתי שיר אהבה במקום תשובה
והנה השיר:
במקום תשובה
בעוד עשר או
עשרים שנה
כשיקמול גופי
וגם גופך
עדיין יעבור
בי רטט
כשאראה אותך
פושטת
את חולצתך.
השיר שנושאו היה משגל, היה וולגארי לטעמי . "מרפסת" ו"חדירה"
בגיל 16 הייתי מתרגש מזה…
כאן בשיר הזה, יש עידון והשיר נשען על האינטרפטאציה של הקורא למה שלא נאמר.
לכן זהו גם שיר "אינטיליגנטי", לטעמי.
הבעיה היא במינון:
כמו ששיר שואה יכול בקלות להפעיל רגשות ולהסעיר, כי החומרים מזינים את הנמוך שברגש, הבעיה היא בקרבת בציפורניים לשירה של קיטש!
כך גם שיר ארוטי יכול להיות קיטש…
מה הבעיה: "מרפסת" ו"חדירה"
וההורמונים שלנו סוערים .
השיר על המשגל הוא קיטש.
השיר הזה ניצל ממנו.
הוא עבר מטאמורפוזה אומנותית
לפני שהגיע לערווה.
מקסים
באמת מקסים, גם השיר וגם העובדה שנכתב על מפית קמוטה. עוד 10 שנים תהיי צעירה מידי לגוף נבול, כך ע"פ תמונתך לפחות.
מקסים מאוד אפילו. מרגש. הלוואי על כולנו מפית כזו.
זה יפה ובאמת שיר אהבה. מזכיר לי שיר של רוני סומק על פתק שהוא מקבל בבית קפה או משהו כזה.
דפנה, לא יכול להיות יותר טוב.
פתק נוגע ללב , דפנה. בהזדמנות זאת קראתי את שירי חולדה שלא הזדמן לי לקרוא.שירים קשים, כמעט נוראים בכאבם.
השיר שנושאו היה משגל, היה וולגארי לטעמי . "מרפסת" ו"חדירה"
בגיל 16 הייתי מתרגש מזה…
כאן בשיר הזה, יש עידון והשיר נשען על האינטרפטאציה של הקורא למה שלא נאמר.
לכן זהו גם שיר "אינטיליגנטי", לטעמי.
הבעיה היא במינון:
כמו ששיר שואה יכול בקלות להפעיל רגשות ולהסעיר, כי החומרים מזינים את הנמוך שברגש, הבעיה היא בקרבת בציפורניים לשירה של קיטש!
כך גם שיר ארוטי יכול להיות קיטש…
מה הבעיה: "מרפסת" ו"חדירה"
וההורמונים שלנו סוערים .
השיר על המשגל הוא קיטש.
השיר הזה ניצל ממנו.
הוא עבר מטאמורפוזה אומנותית
לפני שהגיע לערווה.
כמו שמפית מקומטת יכולה להיות ריחנית להפליא,
כך גם אהבה – בכל גיל, בכל מצב!
יפה לגמרי.
על רקע החיים – שיר נדיר באופטימיותו
יפיפה. היה נחמד גם אם היית מצלמת את המפית, או לפחות את בית הקפה, או לפחות את אותו ערב (?) ומאפשרת לנו לראות…
איזה יופי! נראה לי שכל אישה חושקת לשמוע את המשפט הזה. לדעת שהיא עדיין תהיה מדליקה גם בעוד 20 שנה!
זה חלומי
ככה הייתי רוצה לשמוע
להתראות טובה
אבל בתשובה למה??
איזה יופי. אכן זה שיר אהבה.
אני קוראת בתגובות של יוסף עוזר ותמיד מופתעת.
נדיר
אני קוראת בתגובות של יוסף עוזר ותמיד מופתעת.
נדיר
תודה לכל המגיבים
ובעיקר לזה שנתן לי את התשובה
יפה, אבל אמין רק כתפילה…