כך הגננת צעקה
כך צעקו הילדים
במן התרסה חסרת גבולות
נתלו על רשת הצל התכולה כאגם
ושחו בריק היבש
תלויים חבורות חבורות
מעל לראשה הסומר
הפה שלה פתוח
ושחורי שיניה זבות רוק של בוקר ממושך
שנטף משיניה הקדמיות וזחל אל השער
כמו חלזון ארוך שקוף ורך
על גבו עוד שעות ארוכות של סבל
מתוך: חשבתי לגרוב גרבי לילך
קראתי עכשיו את כל ארבע הגננות האיומות ברצף.
אלוהים שתשמור! בחיים לא לוקחת את הילדים שיהיו לי לגן. רק הום סקולינג בשבילי.
ורק רציתי להוסיף שהם מעולים- השירים על הגננות האיומות. ממש יכולה לראות אותן מולי..
מגננת כזו הילד שלי טיפס על גדר הגן וברח. היא היתה בדיוק כזו ןאני…לא הבנתי אז. האטימות שמרה עלי.
לפעמים טוב שכך, לא?
תודה
אני חושבת שהגננת הזאת פותחת פתח לעולם המכשפות
כן יש מכשפות, ולפעמים יוצא לנו לפגוש או לשמוע…
אין כמוך שהיית ברגע הנכון בזמן שזה קרה לספר לנו. אהבתי את תאור השיניים שלה, כן אין ספק, היא בבה יגה.
להתראות טובה
דפנה הי
קודם כל שיר מעולה.
תוכן מצמרר ( בעיקר נוכח אמיתות חיים מדהימות עכשויות)
כתוב רהוט מלא דיומיים ( כמו שאני אוהבת) נוקב וחסר חמלה
תודה רבה