רק בשביל לקבל חיוך…… מלמדת קולנוע וטלוויזיה, מצלמת, עוסקת קצת בתיאטרון, ליצנות רפואית והמון כתיבה
כולי התרגשות, צלצולים ופחדים.
מחר מתחילה ליצנות רפואית במקום חדש ולא מוכר.
מטבע הדברים, לא אוכל לחשוף היכן, אבל שמחה מאד.
כי מקום חדש, טומן בחובו, פגישות עם אנשים חדשים.
פגישות עם ילדים ומבוגרים כאחד.
חיוך ובכי.
שמחה ועצב.
בלונים, קסמים, בועות סבון
סיפורים, שירים והפתעות.
אני מכינה את התיק שלי, בודקת שדבר לא חסר.
קשה לי להתרגל אליו, כי הוא תיק חדש.
הישן היה מסורבל יותר.
פתאום גם זה נראה לי מסורבל לא פחות.
זה בטח הפחד, אני אומרת לעצמי.
פחד?
אחרי יותר משלוש שנים במקצוע?
פחד!
פחד מכשלון, פחד מאי תיאום בציפיות.
ועם זאת,
שמחה בלב.
תחזיקו לי אצבעות, אה?