לא תמיד החיוך הוא מובן מאליו.
לא תמיד החיים מחייכים אלינו.
לא תמיד קל להצחיק ילד שסובל מכאבים.
העבודה שלי לימדה אותי להבין שלא משנה מה.
זה לא תמיד יעבוד.
ילד לא תמיד יצחק מהבדיחות שלי.
לא תמיד ישתף פעולה.
לפעמים הוא יבכה והכאב שלו יחדור לי מתחת לעור.
לפעמים הוא יביט בחיוך מאולץ.
לפעמים בעיניים כואבות.
רק יביט.
העבודה שלי לימדה אותי שחיוך הוא תרופה למחלות רבות.
ילדים בריאים צוחקים לפחות 300 פעמים ביום.
ילדים חולים לא מגיעים לחצי מהכמות.
ילדים חולים מאד לא מגיעים לרבע.
כל חיוך שהעליתי על שפתם של ילדים, שמרתי בתיבת החיוכים שלי.
כל צחוק שיצא מפיהם הקטן, שמרתי בתיבת הצחוקים שלי.
כל דמעה שהתייבשה על לחיים, שאבתי לתיבת הדמעות שלי.
את כולם אני מחביאה עמוק באחד בחדרי הלב שלי.
כמה שווה באמת חיוך של ילד?
כמה שווה שילד יירגע, גם לדקותיים?
כמה שווה ההקלה להורה שהילד מרגיש טיפה יותר טוב.
כמה קשה הידיעה שלא תמיד זה עובד ומצליח.
שלפעמים גם הליצן הכי טוב בעולם לא יצליח לחולל ניסים.
בלונים, בועות סבון, קסמים, ג"אגלינג. כולם בתיק הליצן שלי.
בדיחות, חוש הומור, הבנה ושמירה על מרחק נגיעה, כולם באחת מהתיבות שלי.
ובכל זאת,
חיוך של ילד שווה הכל.
תינוק, פעוט, ילד, מתבגר.
חיוך אחד.
זה הכל.
חיוך שווה הכל במיוחד של ילד. הלואי וילדינו יחייכו תמיד. איזה יופי של שיר, כמה אמיתי ורגיש.
תמיד מילותיך מעבירות בי חידודים. אני ממש רואה את הילדים שאת עוזרת להם. והרג אותי שאמרת שילדים חולים מאוד לא מגיעים לרבע צחוקים של בריאים
זו המציאות.
אפילו נעשה על כך מחקר.
לצערי הרב, ילדים חולים מאד מתקשים לצחוק, לחייך.
העצב משתלט.
ולמרות הכל את מצליחה להפיק מהם חיוך.
כל הכבוד!
עבודת קודש. בטח בא עם מחיר נפשי.
לפעמים.
אבל מנסים שלא לחשוב על זה.