מחר זה יחזור……

זה לא סוד שליצנות רפואית היא חלק בלתי נפרד ממני.
מהאישיות שלי.
מההומור שלי.
מהאהבה שלי.

זה גם לא סוד שהליצנות קצת מיצתה את עצמה עבורי.
בתקופה האחרונה.
אולי זו העובדה שעבדתי 4 חודשים מטורפים, כולל סופי שבוע.
אולי זו העובדה שגם חליתי לפחות 3 פעמים במהלך התקופה.
אחרי הכל, החורף נתן אותותיו.

אז החלטתי לקחת הפסקה.
להקדיש אנרגיות לדברים אחרים כרגע.
חודש של הפסקה.
מליצנות. מעבודה פרטנית עם ילדים ומבוגרים.

אולי קצת יותר.
ברור שלא אסרב לעבודה בתחום, אם תגיע.
והיא לא מגיעה בקצב גדול.

בינתיים, 

שמחה שנפל בחלקי להדריך קבוצת בני נוער מקסימה.
הם יקבלו כלים להתנדבות בקהילה.
כלים של ליצנות רפואית.

אני אקבל את הסיפוק שלי מלחנך אותם.
אני מקווה שאותי לא ישכחו.
לפחות כמו שאני לא אשכח אותם.

שתהיה לנו הפסקה נעימה.