מארץ הבשר, הטנגו והכדורגל מורה, ספרנית, מתרגמת
עד לפני זמן מה חשבתי שיום כפור חילוני זה אוקסימורון: או שאתה צם והולך לבית הכנסת להתפלל או שאין בשבילך יום כפור. בכל זאת, העניין הציק לי. מה יכולה לעשות אתאיסטית כמוני בחברה לא יהודית ביום כזה? הצום הוא לא חלק מחיי, אבל העולם היהודי על ערכיו הוא חלק בלתי נפרד מהחינוך שקבלתי ומהחינוך שאני מנסה להעביר לילדיי. בילדותי הייתי מלווה את סבתא לבית הכנסת, אבל הוריי עזבו את הדת וילדיי לא מכירים חוויה כזאת.
כנראה שהשאלות האלו הטרידו גם יהודים אחרים בבואנוס איירס, בה מתרכז חלק גדול מהקהילה היהודית הארגנטינאית וכבר מספר שנים שיום כפור חילוני חדל להיות אוקסימורון ונהפך לערב עיוני על מושגים הקשורים לימים הנוראים. יש לנו פה גם "מועדון צוותא" וכל ערב יום כפור נפגשים שם הרבה אנשים עם מספר אנשי רוח ודנים ביחד על סוגיות שונות. אני בטוחה שזה ייחשב כחילול השם ע"י הרבה יהודים, אבל יש משהו יותר יהודי מאשר לשבת בצוותא, ללמוד ולהתווכח?
לתמרה שלום
בטח שכן
זוכרת ביטוי של שולמית אלוני שהשפיע עלי רבות
"עונג שבת חילוני"
השנה הרגשתי כמיהה עזה בדיוק להוי שדיברת עליו. בלי כבלים של קריאה בסידור שכל הזמן מאבדים את המקום. בלי צום מוטרף שאגב ניסיתי לקיים עד שנחלשתי והחלטתי שאם עד היום פעם אחת לא צמתי ממש , אז זה כבר לא ייקרה לעולם. אבל יש כל כך הרבה תרבות יהודית ורוחנית שאפשר לדון בה , שזה בדיוק מה שנראה לי מתאים. יום כיפור חילוני.
הי, פעם ראשונה שאני מבקר אצלך. נעים מאד, אני שכן ושמי מיכה שמחון.
לגבי יום הכיפורים, אני אוקסימורון קיומי כמעט. אני חילוני לגמרי, לא מאמין באלוהים כלל ובכל זאת ביום כיפורים אני בבית הכנסת וצם. ולא מאמין בכלל. תתפלאי אבל היתה לי פעם ארוחה מפסקת שהורכבה מבשר חזיר. בחיי. הצום ובית הכנסת קשורים אצלי בדברים אחרים.
תיכנסי לפוסט האחרון שלי (הקישור בשמי כאן) ותראי את הסיבות.
אבל רציתי לומר לך עוד משהו מענין שפגשתי כשהייתי באוסטרליה ביום כיפור. בפרת" הקהילה היהודית מקיימת מנהג שלyom kippur dance מין מסיבת ריקודים לצעירי הקהילה לאחר תום הצום וכך כשהבטן מלאה בגפילטע פיש (קהילה מאד אשכנזית בפרת") הם רוקדים ומוצאים חתן או כלה. דרך גלותית למציאת שידוך בתוך הקהילה.
גם אני שאלתי את עצמי.
כל הנורא הוד הזה הדתי עושה חשק,
ולכן אני אישית חוגגת את יום כיפור בצורה הנכונה לי ומנסה לדייק ככל הניתן עם עצמי לגבי מה נכון לי לעשות ביום הזה.
הפעם זה התקרב למה שאני רוצה ומצפה.
ולא, זה לא מערב קריאת ספרי קודש או מחזור או סידור דווקא,
אלא ניסיונות כנים להימצא עם עצמי ועם חשבון הנפש שלי.
בית הכנסת והכתבים ההם לא מקרבים אותי לזה.
תשמעי תמרה ,
צריכות לדבר על זה!
צום זה משהו מצויין ומאוד בריא לגוף ולנפש
אז למה לא לחגוג כבר ביחד עם כולם??!..
אם תרצי יש עוד יום כיפור שאפשר לדבר בו פחות ולסגור את הפה יום אחד,באמת מומלץ!
בינתיים שתפי בעוד חוויות מעניינות…
זיו