בננות - בלוגים / / היכן מתחבא ג'קי
איציק אביב
  • איציק אביב

    כותב במוסף הספרותי של כל העיר הירושלמי פרסמתי 5 רומנים: הסכם עריכה רצח בפרק 13 (קונה מספר זה עותקים שיימצאו, נגמר גם לי) הערמונים הבלש ומוכרת הפרחים (יעל ישראל ערכה) אור נורה בפסטיבל המחולות עושה פילאטיס לאחרונה    

היכן מתחבא ג'קי

 היכן מתחבא ג"קי?

 

בן תשע היה כשהחל לפתור את החידה "היכן מתחבא ג"קי" שהופיעה בעיתון. אביו הראה לו  אותה בפעם הראשונה ואמו ציידה אותו בטושים עדינים בהם צבע את העצים, החיות, הסלעים וכל השאר, בדיוק מופתי מבלי לצאת מהקו, עד שג"קי  בלט לעין.

מאז, בכל שבוע חיפש וגם מצא את ג"קי. היה גוזר את הציור הפתור מהעיתון, מדביק אותו על גלויה לבנה ואת הגלויות אסף באלבום. עם השנים התרבו האלבומים.

פעם התפאר באוזני אישה כי הוא אלוף העולם ב-"היכן מתחבא ג"קי". נגחה היא ברשעות בגאוותו: "אולי יש עוד מישהו, נגיד בקוסטה-ריקה, והוא פתר יותר מחבואי ג"קי ממך."

חתם על מינוי לכול העיתונים בהם מופיעות חידות ג"קי, בפרט מקוסטה-ריקה, ואת שאר הבלי העולם עזב לגמרי. לא יהיה אחר תחתיו, הוא אלוף העולם ב"היכן מתחבא ג"קי". ביתו היה עמוס  באלבומים עד שכמעט שלא נותר מקום לעצמו אלא בישיבה צפופה בלבד.

ורק בעיתון אחד, מקוסטה-ריקה, כשל ולא הצליח למצוא את ג"קי.

טמן את גזר העיתון בכיסו ויצא לעולם. עצר מונית.
"קח אותי לג"קי," ביקש מהנהג. "אין בעיה," קרץ לעברו והביאו למועדון ההימורים. "היכן מתחבא ג"קי?" שאל את אחד השומרים במקום ונשלח לשולחן הבלאק-ג"ק. אחרי עשרות שנים בהם הוא מוצא היכן מתחבא ג"קי,  אין לו בעיה לנחש כשהוא רואה את הקלפים בידו, מה יהיה הקלף הבא שיקבל. באותו ערב הרוויח כמה אלפים.

כשחזר הביתה הצטרפה היא אליו. רמזי יופי עדיין נותרו בה, סימני עצב נחרשים בה כל הזמן. במונית עינגה אותו ועל כך שילם לה בנדיבות. למחרת נסע לאותו מקום והרוויח עשרות אלפים והיא שוב נלוותה אליו. עד שהיה בידו מספיק כסף לקנות את הדירה שמעליו, ומהר מאוד את שאר הדירות בבנין.

הדירות התמלאו באלבומים אותם דאגה לסדר, והוא נדד כל פעם לדירה שלמעלה, עד שהגיע לקומת הגג. גם כשהגיע לשם, עדיין לא הצליח למצוא "היכן מתחבא ג"קי" באותו עיתון מקוסטה-ריקה.

ערב אחד יצא למרפסת, הביט למעלה וצבע בטושים דמיוניים וענקיים, את השמים, הכוכבים, הירח והעננים, עד שזיהה בקלות את אלוהים ביניהם. אלוהים קרץ לו ושאל: "מה קורה?" השיב לו מלמטה: "חרא." אלוהים התעניין: "מדוע?" והוא אמר: "כי אני לא מוצא היכן מתחבא ג"קי?"

"עזוב אותי מהשטויות שלך," אמר אלוהים ונענה ב-"לך תזדיין." והיא שעמדה מאחוריו חיבקה את כתפיו ושאלה: "עם מי אתה מדבר?"  והוא, מבלי להסב את ראשו אליה, אמר: "עם אלוהים." צחקה את צחוקה העצוב ואמרה: "גם כשאני הייתי קטנה אבא היה עולה אתי לגג הבית ומנסה להראות לי את אלוהים בשמים, כדי שאדבר אתו."

"היכן זה היה?"

"בקוסטה-ריקה," נישקה את אוזנו. 

 

(הסיפור הופיע גם ב-"עיר" בירושלים מרשת שוקן-הארץ. כמו כן, לא מזמן הייתה בטלוויזיה כתבה בחדשות על ג"קי האגדי במלאות 40 שנה לטור שלו)

 

6 תגובות

  1. חמוד ומרענן. בהיר ומחוייך – לא מתחנף ולא מתנחמד ובכל זאת מהנעימים שבהם.

  2. רונית בר-לביא

    מקורי.

    ובשמיים הכי קל להתחבא, לא ?

  3. בהתחלה זה נשמע לי כל כך הזוי ולאט לאט זה תופס אותי ובסוף אני כבר שבויה לגמרי בדמותו של ההזוי הזה.

    איך אתה מוצא אותם?!
    את הרעיונות האלה, אני מתכוונת.

    אני חושבת שאתה בעצמך גאון מטורף כזה.

© כל הזכויות שמורות לאיציק אביב