הגיגים על חג סוכות

מדוע חג סוכות חל בתשרי, שהרי יציאת מצריים הייתה בניסן, סמוך לחג הפסח, והישיבה בסוכות קשורה קשר הדוק ליציאה ממצרים?

הסבר ראשון אומר שהתאריך אכן נכון מבחינה היסטורית. בספר שמות כתוב: ויסעו בני ישראל מרעמסס  סוכותה. שם ישבו בסוכות. המרחק בין שני המקומות הוא כמאתיים קילומטרים. לא בלתי הגיוני הוא שעם שלם יעבור את המרחק הזה לאורך התקופה שבין ניסן – מועד יציאת מצריים ועד תשרי. לכן אנו יושבים בסוכה בתשרי, שהוא התאריך בו הגיעו בני ישראל לסוכותה.

הסבר שני הוא שלא רצו לשים את כל הביצים של יציאת מצריים והנדודים במדבר בסל אחד – חג הפסח, ופיזרו את החוויה הדתית-לאומית-היסטורית. סוכות בראש השנה, פסח אחריו וחג מתן תורה בשבועות.

הסבר שלישי הוא שזו עונת האסיף. בעונה זו היבול נערם ונמכר. זו העת בה מתוגמל האדם על עמלו במשך כל  השנה. במילים פשוטות הוא מקבל כסף על התבואה שהוא מוכר. בדרך כלל כשאדם זוכה בסכומי כסף גדולים הוא יכול לאפשר לעצמו לחגוג כי יש לו אמצעים לכך. לפיכך כיוונה אותנו התורה לכך שדווקא בתקופה בה אנחנו שופעים באמצעים, נשב בסוכה הפחות נוחה לעומת הבית המרווח והמפנק, תזכורת ליציאתנו מעבדות ונדודינו במדבר שנים רבות וקשות כדי להגיע לעצמאות שהיא בראש ובראשונה רוחנית ולא חומרית.

ההסבר הרביעי בא בעקבות המדרש שאומר שאלוהים עלול לגזור עלינו גלות עקב חטאינו. לכן אנחנו  מקדימים תרופה למכה ומְרַצִים את אלוהים, למעשה כאילו כבר נענשנו בישיבה בסוכה שכמוה כגלות זמנית.

מדרש זה הביא אותי לחשוב על הסבר פרוע ברוח זמננו, באשר לישיבתנו בסוכה בתשרי.

בני ישראל בורחים לסוכה מההוצאה לפועל.

זה שחייב, יודע שאמורים להגיע אליו מההוצאה לפועל לעקל רהיטים ומכשירים מביתו ולכן הרבה פעמים עוזב את ביתו.

ביום כיפור על פי המסורת פוסק אלוהים מי ייענש בגלל חטאיו.  הוא שולח את המלאכים לביתם  של החייבים בעונש כדי לבצע את גזר הדין. מטבע הדברים, לוקח להם כמה ימים להגיע, והם מגיעים בחג סוכות.

בהיותנו מתוחכמים, לא נִימָצֵא בביתנו אלא נשב בסוכה שכביכול הקמנו אותה לזכר יציאת מצריים, אבל ממש במקרה התייצב לו  המועד לאחר יום כיפור.

המלאכים כמובן יחפשו אותנו בביתנו אך לא ימצאו אותנו שם, ויחזרו מיואשים  השמיימה מבלי להענישנו.

על שליחי ההוצאה לפועל אולי נצליח להערים, אבל לא על עצמנו.

חג סוכות שמח. 
(פורסם ב-עיר 21.9.07)