בננות - בלוגים / / אשתי בוגדת בי
איציק אביב
  • איציק אביב

    כותב במוסף הספרותי של כל העיר הירושלמי פרסמתי 5 רומנים: הסכם עריכה רצח בפרק 13 (קונה מספר זה עותקים שיימצאו, נגמר גם לי) הערמונים הבלש ומוכרת הפרחים (יעל ישראל ערכה) אור נורה בפסטיבל המחולות עושה פילאטיס לאחרונה    

אשתי בוגדת בי

 

 

אשתי בוגדת בי

 

אשתי שוכבת עם רופא השיניים שלנו. אחרת מדוע לפני כל פגישה אתו היא מקפידה בהופעתה ועומדת שעה ארוכה מול המראה?!

הרופא מתפרקד ערום על כיסא רופא השיניים, מכוון את גובהו לתנוחה הרצויה, ואשתי מחייכת אליו ומתפשטת.

הוא מפעיל את צינור הפלסטיק הלבן, המשמש לשאיבת רוק מחלל הפה, ומעביר אותו על פני איברים שונים בגופה, מגרה אותה עד שיגעון.

ואז היא מתיישבת עליו, והוא נבלע בתוכה, והיא מנשקת את תלתליו, מצחו, עפעפיו העצומים, קצה אפו, פנים אוזניו, צווארו ופיו, גוהרת ומרקידה את גופה עליו, מכוונת ושולטת.

ועם תנועתם משקשקים כלי רפואת השיניים בקערותיהם, מעודדים את אדונם ומוחאים לו כף על הצלחתו.

כבר שנתיים אשתי מנדנדת לי לצאת לטיול באיטליה, להחליק באתרי הסקי בצפון המדינה.

שם במדרונות הסקי אשכנע אותה להיפרד משאר הגולשים, ולצאת לגלישה סולנית, רומנטית משהו. נפנה למסלול צדדי ובו נחליק להנאתנו, נופלים, קמים, צוחקים, זורקים כדורי שלג איש על אשתו. על סף התהום, אוחז בידה ואצביע  על הסכנה האורבת מטרים ספורים מאתנו. נתקרב ונציץ לתהום הפעורה לרגלינו. אשתי תאמר: כדאי שנחזור.

ואני אחזיק בשתי כפות ידיי את שתי כפות ידיה, ונעמוד פנים אל פנים, כשגבה מופנה לסוף הדרך, ואז אדחוף אותה תהומה תוך כדי השתטחות על בטני מונע מעצמי להיגרר אחריה. היא תיתלה בין שמיים וארץ, אוחזת בידיי, צועקת באימה: תמשוך אותי למעלה,  אני פוחדת.

וכך, בעודה מפרפרת, ונשמתה פורחת מפחד, אבהיר באוזניה האדומות והקפואות מקור, כי ידוע לי מה טיב יחסיה עם רופא השיניים.

היא תבקש את סליחתי, תודה שטעתה ותנסה לעורר את רחמיי ותזכיר את הילדים וכמה אהבנו פעם.

ואני אשמוט את ידיי מידיה והיא תיפול מאות מטרים, ואת נפילתה שתארך כנצח תלווה זעקת אימים שתיפלט מפיה, והקול שיבקע מגרונה יתנפץ אל מול אחד הקרחונים, יישבר עליו ויותז ממנו לקרחון שני, וממנו לשלישי ולרביעי, כמו כדור ביליארד הנכנס ללולאת זיגזגים ומתקשה למצוא את החור בו יבלע.

התקשרתי לויויאן. היא עולה 250 שקלים כמו גם המלון. עלומים אלוהיים. אחר כך כבר לא הוטרדתי ממחשבות אודות זעקות אימה המסוגלות להמיס קרחונים.

(פורסם גם ב-עיר ירושלים)

   

 

 

 

34 תגובות

  1. איציק זה מצחיק, וגם כתוב יפה.
    הערת הגהה קטנה – בילירד=ביליארד.

  2. לי עברון-ועקנין

    כתוב מצוין.

  3. היי איציק מה שלא הוגן שאם היא בוגדת אז למה רופא שניים, מה? לא מגיע לה יותר???
    רופאי שיניים כל כך מפחידים.
    טוב, לספורים מצחיקים, תגובות מצחיקות
    להתראות טובה

    • האמת, לא נראה לי שהיא בוגדת, גברים
      צריכים צידוק ללכת לויואן, אז הוא מאשים אותה , אבל כנראה שהיא לא בוגדת. שיגעה אותו הויואן הזו, שהוא מוכן להרוג את אשתו בדמיונו לפחות.

      • אתה רואה הצלנו את כבודה, עכשו צריך להציל את כבודו, הוא כותב ספורים …
        וככה כשכותבים ספורים ממצאים עולמות, דרך אגב, וויאן זה שם גדול, לא צריך לחשוב לרגע הצליל של השם ממציא את הדמות.
        להתראות טובה

  4. היי איציק
    סיפור מאוד חמוד ודי משעשע. כתוב בחן.

  5. אסתי ג. חיים

    סיפור אימתני ומצחיק

  6. אביטל מהבלוג

    מצחיק,] אולי היא בוגדת איתו בגלל שזה חוסך לה את התשלום לטיפול.הכתיבה כאן אמיתית .

  7. מרדכי גלדמן

    משעשע ומושך את עיני הקורא לרוץ בו. אהבתי את העובדה שהרצח הנקמני מתרחש
    באזור קרחונים שהוא גם מטפורה למצבה הרגשי של אהבת האשה כלפי בעלה. מתוך כך נראה שהוא בעיקר מבקש להמיס את רגשותיה. הומור שחור המתייחס לאזור של קרח לבן. שמחת כלי העבודה באדונם היא חיננית ויצירתית במיוחד.

  8. תודה מיכל, טובה, יעל , אסתי, אביטל
    ומרדכי.

    • אי אפשר להפסיק לקרוא , סרט אימה מתגלגל עד במדרון החרדות ועולה בצחוק

  9. לאיציק, הסיפור שלך מתמסר בקלות קיומית בלתי נסבלת. הייתי כותבת את הסיפור בסדר הפוך: מתחילה עם המפגש המנחם עם ויויאן, מספרת על מותה של אישתי בסקי באיטליה ומסיימת ברופא השיניים; בדרך זו המעברים בין האייטמים יהיו קולחים יותר, פחות שקופים לעין,והפסיפס יונח באופן הגיוני.

    • את ויואן אני לא חושף לפני הסוף.
      האמת שמה שאת אומרת זה מעניין, אבל אני לפחות מה שהתכוונתי שהוא – הגבר החרא – כולו מחפש הצדקה ללכת לויואן, ובשל כך הוא בדמיונו החולני
      רואה בגידות, הורג את אשתו, ומה נותר כדי להתנחם – ללכת לויואן.
      תודה!

  10. לא ראיתי כאן שום דבר מצחיק, גם לא מפחיד (גם לא ביליארד, אבל נניח) ראיתי חוסר סיפוק, ומימוש מיוחל (עוד פעם מימוש? כן), ראיתי את החרא שבזוגיות (סליחה על השפה, אשטוף את הפה בסבון מאוחר יותר אחרי שאגמור להרביץ עוד כמה קללות מלוכלכות). אישתו שרוצה למצוא חן, הוא שמשליך על גבר אחר את מה שהוא לא מסוגל, היא שרוצה טיול והוא ששונא אותה, האיבה שביחסים, על מה שהוא לא, על מה שהיא לא בשבילו, והזונה, כמובן, לדעתי זעקות האימה שהוא לא רוצה לשמוע, שימיסו את הקרח, הן כל העניין, שיר האהבה או המימוש (שוב מימוש?!כן), המתורגמים לפחד. אבל אולי זה רק אני שכל הזמן רואה סיפוק ואי. רעיון מאוד ארוטי הסקשן, אתה מבין נשים.

  11. רונית בר-לביא

    הקטע עם הקרחונים והנפילה מזכיר סרטים מצויירים, לכן יש בו פן אולי
    מצחיק.

    אני קראתי את הסיפור כפאסימי ועוסק בצד השלילי של החיים.
    כנראה זו רק אני, אבל הסיפורים האלה מבאסים בעיני,וזאת מבלי להפחית באיכות הכתיבה. אני מדברת על התוכן.

    (במקרים כאלה אני מתלבטת אם להגיב, ובסוף מגיבה, אם אתה חושב שעדיף שלא, אמנע).

  12. מצוין.

  13. עדנה גור אריה

    נהניתי לקרוא. מפחידדד יפה, ובאמת היכן ניתן למצוא את וויויאן ולפחות לחנוק אותה.

    • רונית בר-לביא

      היי, אבל מי שאשמה זו לא וויויאן.

      למה תמיד מאשימים את הנשים,
      גם כאשר האשמה היא בגבר הבוגד ?

      • עדנה – לדעתי ויויאן גרה ברמת השרון. בטח יש שם ויויאן שהיא משהו- משהו.
        רונית – האמת שגם כתבתי קודם, הנשים בסיפור הזה, וגם בחיים בכלל, הן הבסדר. הוא חרא שמנסה להצדיק הליכתו למישהי אחרת במחשבות על ניאופי אשתו אותן הוא מפתח עוד ועוד.
        תודה לשתיכן.

  14. מושחז וחד. מה עם הויואן הזו? יש דבר כזה באמת?

  15. יופי

  16. בטח שיש ויויאן, אחת ויחידה שגרה עם ריצ"רד גיר בפנטהאוס, יושבת איתו בג"אקוזי, מודדת את אורך הרגל שלה כשהוא אומר "אני כועס על אבא" ומחבקת.
    עם ויויאן זה תמיד יותר מענג להגיד דברים.

  17. סיפור יפה, אהבתי את אופן הכתיבה ואת ההומור, ואת ה"הודאה" בסוף

  18. לי דווקא ויויאן קלקלה.

    יש כאן את הגבר הנבגד, המחפש נקמה; להשיב את כבודו האבוד, אולי. הוא לא צריך את ויויאן כצידוק. האגו הגברי הפגוע שלו הוא די והותר לדמיין התנקמות שכזו.

    יש לשנות את הסוף תיכף ומיד.

© כל הזכויות שמורות לאיציק אביב