אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
(היי לכולם. לא הייתי פה די הרבה לאחרונה, ועכשיו אני מרגישה כמה זה חסר לי.
כנראה שאפשר להוציא את הגברת מהבלוגייה, אבל לא את הבלוגייה מהגברת …….)
עברתי במהירות בפסאז' הריחני ההוא והעזוב.
(למה תמיד יש בפסאז'ים האלה ריח של שתן, והאם אי אפשר לנצל אפילו
חלק למיחזור או משהו ?).
"כאן מורידים שפם ושחי בחוט !!" בישר שלט שלא השתנה מאז שנות החמישים.
מיששתי בחרדה את שפמי העבות. רק לא בחוטטטטט, אתם שומעים ?
זה נשמע כל כך כואב.
הגעתי אל הספר המזדמן אותו בחרתי להפעם.
אני לא מסתפרת הרבה, אבל כשכן, אז לא מתאים לי שיהיה ספר קבוע
שיתעניין לי יותר מידי בחיים ויתלקק לי על הפסים.
מעדיפה לבחור בעצמי וכל פעם אחד אחר, ככה לרענן.
הפעם הלכתי על אחד שכונתי בלי הכנת קפה לפני ובלי דאווינים
ובלי "בדיוק הרגע חזרתי מאיטלי" ובלי עדת חופפות ופניסטים לגבות.
חשבתי-יהיה-פשוט.
גזר לי, שילמתי, רציתי ללכת, דחף לי פלאייר צבעוני שמבטיח "פינוקים"
ב"חינם-חינם" לפעם הבאה. תחבתי, הלכתי.
בדרך חזרה פתחתי הקיפולים:
"בואי להתפנק אצלנו בעיצוב גבות" (!!)
"ובפן לפנים".
וגם: "חדש חדש !! החלקה יפנית".
גלגלתי בלשוני את הצירופים "להתפנק", הווה אומר להינות לכייף להתפנן
(ולא מלשון פן), לחוש טוב עם עצמך וגופך, ו"מריטת גבות".
ממתי ארע הדבר שהתרבות שלנו מקשרת בהינף תלתל "התפנקות"
של אשה למריטת כל שערות שפמה או שחייה או רגלה או השד-יודע-מה
שלה אחת אחת בפינצטה, או משיכת ושריפת שערות ראשה בעינוי מתמשך
וסאדיסטי הנקרא "לדפוק פן" ?
האם עצם ההבטחה שבאילוזיה, שלאחר ש"תדפקי פן" או יימרטו כל נוצותייך
ותהיי סוף סוף לכמה ימים, חלקה ממש, או אז יגיעו הבחורים בהמוניהם,
והמשובחים שבהם, לא סתם,
או שמא, זה הקבוע שלך, תעלה קרנך בעיניו בשל ההתפנפנות
וחלקות עורך משערות, והוא כתמורה "יפניק" אותך, ובכך ישלים את פעולת
הספר/חופפת/פניסטית/מורטים ומורטות ??
שמתם לב גם שבשנים האחרונות המושג "לפנק" תופס כל חלקה חפה כמעט,
ומזהם אותה במונח הפריחי הזה, להבטחות בכל התחומים כמעט:
אתה מוזמן לסופשבוע מפנק, המסאז'ים והשמנים והמטפלים שלנו מפנקים,
החיים טובים ומעל למשוער, המארז "מהודר", האוטובוס "מפואר",
הדגם שלנו "משופר",
ואתה עצמך……. סה"כ די מכוער.
האם זה מה שבעצם מנסה כל הזמן לרמוז לנו תרבות הצריכה שלנו ?
אני חושבת על משהו כמו:
"אתה כן אתה כזה מכוער, שזה לא יתואר, על כן מהר ורכוש לך מארז מהודר,
ואת, מהרי נא אל הספר, גבותייך בפינצטה מרטי,
פן יהיה מאוחר, את לא רוצה שהבחור ייעלם לך מחר,
על כן התפנקי ומיד(!), כל השאר מיותר".
אכן, על תפנוקים כאלה כמו שאנו זוכים להם בחברתנו ותרבותנו, בטוחתני
שלא חלם אף אדם קשה יום ועמל, אז כשפינטזו על נוחות ופנאי ושפע,
בטוח חשבו על פן ועל תער ועל חבילות ומארזים וקומבינות ומפנקים ומתפנקים.
אפילו ההדוניסטים מיוון הקלאסית לא הגיעו לרמות "תפנוקים" כאלה,
ואנחנו מתקטננים כאן וכל הזמן מתלוננים.
ממש ממש לא נעים.
בינתיים, מריטה נעימה לכולם וסופשבוע מלא פינוקים.
אם מרטת כבר אז תמלאי את השאלון. נחמד ונכון.
מה זה בדיוק "השאלון" ?
צחקתי, אבל זה באמת די עצוב, כל תעשיית הפחד המפנקת הזו.
ראית את סטיריקון? אלה לא היוונים אלא העשירון העליון של הרומאים ששקע ברצינות בתענוגות נטו.
ראיתי את סטיריקון, עד כאן אני זוכרת.
אני לא זוכרת כמעט שום סרט שראיתי, מה תוכנו, מאז המנוי לסינמטק, שבלבל לי יחד את כל הסרטים כולם לעיסה אחת דביקה של חושך וסדרנים ואין פופקורן ואין תרגומים.
ונכון שהרומאים, אבל גם יוון הקלאסית עם כל האורגיות והמשתים שלהם, לא ?
תמיד נדמה לי שתפנוקים היו פעם, כמובן שלמאיון העליון בלבד, כל השאר היו בעינויים.
בימינו ת]נוקים בשבילי זה להתנתק מהתרבות ולנוע לכיוון המדבר או מקום שומם אחר ולהיות עם הכלום המדהים.
מסכים אתך – זה אחד הפינוקים האולטימטיביים, אבל מזה דווקא יש פה כל יום פחות…