שלג על עירי – כמה היבטים וגם תמונות

אני אישית לא חסידה גדולה שלו, הוא תוקע אותנו עוד יותר בבית,
וסוגר את הכמה מקומות הבודדים שעדיין רלוונטיים בעיר הזאת.

מה גם שבארצות הברית חייתי שנתיים בשלג אמיתי ולא צעצוע כזה.

אבל ימי השלג האלו בבירה כן גורמים לה למשהו, משנים אותה בקצת אפילו,
מציירים את פניה אחרת.

אני כבר לא מדברת על כך שאלו הימים היחידים שאנשים ממש נראים ברחובות, ואפילו
לא זועפים, חלקם אפילו מחייכים, חלקם אפילו אליך.
ושזה היום בשנה בו אתה פתאם מגלה מי השכנים בבניין שלך, ומי בועד בית.

אולי העיר קצת זוקפת כך את גבה, קצת פחות מבויישת, זוקפת חזה,  
יש לה מה להראות לתל אביבים אפילו, 
על אף שעמוק בלבב פנימה היא יודעת שמדובר רק באפקטים לעניים.

מי שאוהב את ירושלים יודע למה.
השלג צעצוע הזה הוא ההצטעצעות הקטנה שמרשה לה העיר, מרשה, מקשטת ואחר כך שותקת
שוב, בעצמה מתכנסת חצי-מעונה,
ככה לעוד איזה 2000-3000 שנה.

אה, כמעט שכחתי תמונות, רגע …..