רוגע-לי ורוגע-לך,
מה בין אושר לרגיעה ?
אני יודעת שכשאני רגועה, אז טוב לי.
אבל בעצם יכול להיות גם טוב בתסיסה.
בין הרוגע לבלבול ולאי נוחות הרגילה, אני מנסה לתת קצת סדר ולאפיין אלו דברים
מרגיעים אותי:
– שקט
– טבע
– נשימות: קפאלבאטי בערך 60, עצירת נשימה לדקה לפחות – X 3
– כפר, לא עיר
– אי עשייה
– לעשות אהבה עם איש ממש יפה (סעיף בדיוני)
– ספונג'ה
– חום ואהבה
– אכילה בריאה
– אכילה חולנית של ג'אנק
– טלוויזיה כשבא לי קצת להיעלם ורק לספוג, רק ערוץ 8 בתוכניות המדהימות והביזאריות של ה BBC בלילה או ערוץ הקבלה המשונה לאללה (הערוץ הקהילתי מ 12 בלילה הופך לערוץ רוחני להפליא)
– רדיו בממש חלש, קול המוזיקה או מקסימום 88FM בין הפרסומות
– לעשות רק קצת מכל דבר, לגוון, לגוון, לגוון
– להאמין בעצמי
– הרגעים (הנדירים) האלה בהם האגם שקט ולך נפלא עם עצמך ובעולם
– הערכה עצמית
– כשמשהו סופסוף הולך לי בעולם הזה (סעיף בדיוני)
– הרשימה הזאת
– אני חי את הרגע, משמע אני רגוע
– לקבל את הסימן, ולו הקטן ביותר, שאני בכיוון הנכון לי
– להצליח לקדם מישהו, אפילו במשהו קטן
– להרגיש לפתע, אפילו אם זה לכמה שניות, עד כמה אני מלאה ביופי, כמה אני יקרה
– יש לי אישור, משמע אני מאושר
– לדבר באופן אינטואיטיבי על כל מה שבא
– יצירה מכל הבא ליד
– לסדר את הרשימה הזאת, לחלק לקבוצות, למיין ולסנן
– להשאיר אותה ממש כמות שהיא ולשים מ' אחד גדול (תודות לגולדי גת)
– להיות מוכשרת ונערצת
– להיות אידיוטית חיננית ולא לשים רבע שד
– לסיים את הרשימה הזו בזמן
– להצליח לעבוד עם איזוהי גיבורה הכובשת את יצרה
– לסלוח לעצמי ולהיכנע למה שבא
– לאהוב את כל מה שזז
– יממלח
– שהחיים בני חלוף
– שהחיים נצחיים
– שהרשימה הזו יכולה להימשך לנצח או להיפסק ממש כרגע.
– או כאן למשל או בבא
– שאני מחליטה מתי
– למרות שאני לא יודעת למה
– שמעניין אותי מי נשאר עד כאן
– וכמה סעיפים הוא באמת קרא
– ששנינו הגענו כרגע לאותו סעיף, כי הזמנים כולם מצטלבים כי זמן הוא אשלייה של העולם הזה
– שכרגע לפחות אין לי מושג על מה הפוסט הזה בדיוק, אלא יותר למה
– שייתכן מאד שלקורא יהיה יותר מושג לכשיקרא את זה
– וייתכן גם שאני עושה סטריפטיז ואני עדיין לא יודעת את זה
– שכשאין לי מה לכתוב, זה ניכר, אבל דווקא בחוסר הליטוש, שם הכי מעניין ורענן
– שם כדאי לחיות
– לפחות לפעמים
– שם היצירה הזו עולה על סכום חלקיה
– אבל אותי מעניינים החלקים
-והאמת היא שאני לא אוהבת רוגעלאך בכלל
– זה בצקי מידיי מחד, ומאידך לא מספיק שוקולדי, אז לא הרווחנו כלום
– כבר עדיף שוקולד מתוק טהור
– או פת קיבר
– קצת מלח גס
– ומים
מים זה הכי חשוב.
הזדהיתי עם הרבה סעיפים, ובסוף גם צחקתי לא מעט. 🙂
מים זה באמת חשוב,
אבל אויר עוד יותר …
אחרי הרשימה הלכתי לעשות נשימות
והכל עבר לי.
מעלה מחשבות לגבי מהזו שירה או כתיבה, הלא כן ?
איזו שירה או כתיבה יוצאת מעטו של אדם רגוע ומאוזן לחלוטין ??
כזה שמימי האגם שלו כרגע שקטים לגמרי כמו מראה ?
לי תמיד נדמה שתחת עטו יוצאים ספרי חשבונות או מאזנים שנתיים, או לחילופין מיני הייקו תמימים וזכים מלאכיים כאלה שתמציתם "הכל טוב ומקסים ושלו בעולם, הציפורים מצייצות, השמש זורחת ואני מסבן לעצמי את התחת"
אין דבר כזה "לחלוטין". זה הפתרון… 🙂
שמחה שאת מרגישה יותר טוב.
רשימה ארוכה ויפה עד מאוד.
וגם זה יפהפה:
"אבל בעצם יכול להיות גם טוב בתסיסה."
רשימה מקסימה ואם תרשי להיות אחד הסימנים אז את בהחלט בדרך הנכונה.
תודה.
אתה היחידי שחושב ככה ..
:))
רואים שבאת עם בטן מלאה ויצאת משוחררת מהקטע הזה. בעיקר אני אוהבת את הסעיף שאומר שכשאין מה לכתוב זה ניכר, אבל בחוסר הליטוש הכי מעניין. אבל גם אם לא היה לך מה לכתוב, ברור לגמרי שיש לך מה להגיד. 🙂
מקסים וחינני.
גם כשאת כותבת כאילו "מהשרוול", מופיעים כל כך הרבה ניצוצות….
בייחוד אני אוהב את הניגודים שחיים אצלך בכפיפה אחת. אולי לכן הצורך לגוון (כשעושים משהו מיד הצד הנגדי דורש את שלו).
בכל אופן, בנושא אחד את מצהירה שאינך מעוניינת בניגוד: "כפר, לא עיר". לתשומת לבך, סינגלית בעיר הקדושה…
והכי חשוב: רוגעלך זה באמת מאכל בלתי נסבל. אפילו השורש ג.ע.ל מופיע בתוכו.
:)))))))))
הרגת אותי, אלונה ….