בננות - בלוגים / / סאטירה ימנית – "ירושלים של זהב" נוסח לאטמה
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

סאטירה ימנית – "ירושלים של זהב" נוסח לאטמה

 

 

אחרי מערכון המשט הגאוני לחלוטין שהסתובב כבר בכל העולם כשגריר מוצלח למדי
(עם כמה ויתורים על נגיעות גזעניות קטנות או גדולות לפי הטעם האישי),

נכנסתי ליוטיוב לצפות בעוד מערכונים של קבוצת לאטמה.

האמת שרובם בעיני פאשיסטים לחלוטין, חלקם גרמו לי, שאני לא מי יודע מה שמאל מובהק,
להרים גבה, אבל אני צופה בזה בשביל האיזון (כי רוב הסאטירה היא לרוב שמאלנית וגם רוב התקשורת שאנחנו ניזונים ממנה),

לכן הבאתי משהו שיחסית אהבתי, אני מאמצת כהמנון לימים ירושלמים קשים.
כל התל אביבים ביחד: "ירושלים זה רחוק" 🙂

http://www.youtube.com/watch?v=yP35U9oJSAQ

ועוד אחד קצת פחות מוצלח אבל עם עקרון דומה על הכתבים החנאנות:
http://www.youtube.com/watch?v=9l1vWYUpq4s&feature=related

:))))))))))))))))))))))))))))))))9

 

 

2 תגובות

  1. רונית, את חייבת לצפות בהברקה החדשה של לאטמה. קורע מצחוק.

    http://www.youtube.com/watch?v=EUhByUYypyY

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא