השאלון הספר האהוב עלי: האחים קרמזוב של דוסטויבסקי, החלקיקים האלמנטריים של מישל וולבק הסרט האהוב עלי: בלייד ראנר של רידלי סקוט ולילות כביריה של פליני מוזיקה מועדפת: רוק 70' ועכשווי, רוק מתקדם ואלקטרונית עכשווית, ג'אז ECM ואלקטרוני, קלאסית מערבית וקלאסית ערבית, קלאסית הודית. רק לא פופ. מזל: אריה, אופק טלה מה מצחיק אותי? הומור מילולי, משחקי מילים, ...

עכשיו כשאני עומד להפוך להיות אבא, אני מרגיש שצריך להספיק הכל, ממש לפני. לפני שהכל משתנה לתמיד. תיכף ייולד לי ילדי, בכורי, הקדיש שלי, כמו שקורא לו שלום עליכם.  אני יושב עם סיגלית שלי, ההרה מתמיד, כמה ימים לפני הלידה, ואנחנו מתבוננים בהשתאות בבגדים הקטנים האלה, שתיכף ינפחו להם חיים ויונפשו להם ככסותו של המתולתל (שמו הזמני). מניחים אותם מקופלים כקמטי ...

ועכשיו לקום, לאסוף את השברים, את קרעי המילים שהיו, את חתכי הכאב, את מצבורי הדמעות שנבכו, את מאגרי הדמעות שלא נבכו, עכשיו לקום ולנער את הכל כמו כלב אחרי תנומת צהריים, להתמתח כמו חתול בגבו על הכרית, וללכת. לא משנה לאן. ללכת. לקום ולהגיד שזהו, החיים ממשיכים וצריך ללכת הלאה. אז זהו שקמתי והתנערתי ונמתחתי ובכיתי ולא בכיתי וכאבתי ונקרעתי ...

        יחיאל שמחון ז"ל, אבי עליו השלום, נפטר ביום חמישי ה6.12.2007 אלו מילות ההספד שלי עליו  אבא שלנו מת אבא שלנו היה עבורנו סמל של היאחזות בחיים. הוא לעולם לא וויתר על רגע אחד של חיים, אולי בגלל ששורש החיים היה מצוי בשמו. יחיאל. אפשר לומר, שחייו נעו במורד מצבו הרפואי ולמרות שמצבו הלך והתדרדר ואל נכותו ...

  הי  מזמן לא הייתי כאן, והיו לי סיבות טובות ורעות. אחת מכל סוג. את הסיבה הטובה אתם יודעים. היתה לי תערוכה והגעתי לקו הסיום מותש, אחרי יותר מחודש שבו פעלתי על 4 שעות שינה ללילה. בסוף התערוכה יצאה כמו שרציתי, כך שהכל היה שווה את זה. באו המון אנשים וקיבלתי תגובות נהדרות וגם היו הדים תקשורתיים. עכבר העיר, YNET,לאשה ...

ווידויה של אשת הבלוגר   שלום זאת אני, סיגלית, "אשתו". כן כן, אני דמות אמיתית, ולא פיקציה ווירטואלית ולא, זה לא הוא כותב אותי, זאת ממש אני, באמת. אז מה? ככה זה מרגיש כאן? אני כבר כמעט מתרווחת, מנסה לייצר גם לי איזה ריבוע משלי, להשאיר חותם בעולמו המקביל. חשבתם פעם איך זה להיות אשת בלוגר? עד לא מזמן חייתי ...

    פעם, לפני כעשר שנים, כשגרתי עוד בירושלים, הלכתי לשיעורי יוגה אצל דורון. אני זוכר שבאיזה תרגול זוגות, עבדתי עם מישהי שאיני זוכר את שמה, אבל היה לה ריח מוכר של משהו שלא ידעתי לקרוא לו בשם. וכך בכל פעם שתרגלתי איתה נזרקתי מחדש לילדותי. ריחות שעיצבו את עולמי היו חודרים לאפי מהזכרון. והייתי מחפש בזכרון ריח תואם. ללא ...

סיגלית ואני חשבנו לנסוע לטוסקאנה. הסתבר שלחבר שלנו יש שם וילה. ואני רציני. אבל בסוף, לא יאמן, זה לא הסתדר לנו, אז החלטנו לנסוע למקום לא פחות מדהים. עלינו למצפה מתת. צימר. מה אתם יודעים אנחנו על סף ההתברגנות, כנראה… לא ממש: תארו לכם: בקתה אקולוגית מעץ וטיט, מרווחת ופונה לישר ליער אלונים ואלות. וכן, יש ג'קוזי. זוגי. אבל דמיינו: ...

  היום יומולדת. מזל טוב. מזל טוב שנולדתי ומזל טוב שאני קיים ומזל טוב לאמי יולדתי ולאבי מולידי. אז למה אני עצוב? למה בימי הולדתי תמיד נופלת עלי עננה של עצב לא מתוק כלל, משהו על גבול הדיכאון. ימי הולדתי הופכים להיות סוג של יום כיפור. חשבון נפש. מה עשיתי? לאן הגעתי? איפה טעיתי? סיגלית שלי עושה כל דבר כדי ...

  הי  אני חושב שהגיע הזמן שאכתוב משהו חדש באמת. אני רוצה לדבר על תופעה שהחלה מאז שהתחלתי לבלוג (ל' בחיריק). התמכרתי. האם בלוג זה ענין ממכר? האם אנו מתמכרים לתגובות? סיפוקים מיידיים? האם האפשרות שניתנה לנו לעמוד בכיכר השוק הפוסט מודרני ולמרוח את האגו שלנו על פני הדפים האלקטרוניים היא כל מה שייחלנו לו, בעצם? עכשיו כולם מקשיבים לנו ...