.
.
האימא הגדולה / ©רבקה ירון
הָאִמָּא הַגְּדוֹלָה שׁוֹכֶבֶת יוֹלֶדֶת אִמָּהוֹת גְּדוֹלוֹת
אֲנִי יוֹדַעַת זֶה חֲלוֹם אֲנִי יוֹדַעַת זֶה חֲלוֹם
הָאִמָּא הַגְּדוֹלָה מְמַּלֵּאת תַּשָּמַיִם וְתָאָרֶץ אֵין חֲרִיר
אֵין אֲוִיר אֲנִי יוֹדַעַת זֶה חֲלוֹם רוֹאִים זֶה חֲלוֹם
שׁוֹבֶרֶת תַּפֶּרְסְפֶקְטִיָבה וּמַטְלִיאָה אוֹתָהּ אֲנִי יוֹדַעַת זֶה חֲלוֹ|
תְּחַבְּרִי חָזָק / חָ/ זָק / תְּחַבְּרִי / חַ / בְּרִי / חָ / זָ|קוּף הַמַּחַט
הָאִמָּא הַגְּדוֹלָה מַשְׁחִילָה חוּט עָבֶה בֵּין הָאָזְנַיִם / שֶׁלִּי /
רוֹצָה לִשְׁאֹל אוֹתָהּ אַתְּ חַוָּה
אֲנִי סְבִיב הַפּוּפִּיק שֶׁלָּהּ / תְּחַבְּרִי
הָאִמָּא הַגְּדוֹלָה צוֹחֶקֶת מַה יֵצֵא מִמֵךְ
אֲנִי נוֹפֶלֶת הִיא צוֹחֶקֶת
אִמָּהוֹת גְּדוֹלוֹת צוֹחֲקוֹת שָׁבוֹת אֵלֶיהָ נִמְסָכוֹת
יֵשׁ רַק אַחַת / תְּחַבְּרִי חָזָק / אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת מְחַבֶּרֶת חָזָק
הָאִמָּא הַגְּדוֹלָה סוֹרֶקֶת תַּחִבּוּרִים מְצַקְצֶקֶת
רוֹטֶנֶת מַה יֵצֵא מִמֵךְ הָא מַה יֵצֵא מִמֵךְ הָא / אֲנִי יוֹדַעַת
הָאִמָּא הַגְּדוֹלָה חוֹלֶמֶת אִמָּהוֹת גְּדוֹלוֹת
הָא-הָא-הָא-הָא-הָא-הָא-הָ|
.
רבקה יקרה. אניאוהבת את השיר המקורי הזה, שמשום מה מעלה לעיני רוחי את הציירת פרידה קאלו. ובמיוחד את האם הגדולה בציוריה. חיה אסתר
חיה אסתר יקרה, אין לך מ-ו-ש-ג כמה שימחה אותי הקריאה+תגובה שלך!
פרידה קאלו. ציירת מדהימה. אצלה כל אישה מעוררת התפעלוּת, למרות הציור העצמי שלה. ואולי בזכותו.
תודה שוב!
יש בשיר עוצמה רטורית צריך לקרוא אותו בקול לחוש במצלול ובמוסיקה שבו
כן כולנו חוסות תחת כנפיה של האם הגדולה אפילו האימא הגדולה, רבקתי
חנהלה,
התגובה שלך ניתנת לפרשנויות שונות, אַת יודעת?
זאת אומרת: דרך עינייך הטקסט שלי מעלה אפשרויות לפרשנויות שונות, גם לפי זרמים תיאולוגים ופילוסופים שונים.
תודה רבה לך! העשרת את הטקסט, העשרת אותי.